טנזור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 116:
גדלים פיזיקליים וגאומטריים ניתנים לסיווג לפי [[דרגות חופש|דרגות החופש]] הטבועות בתיאורם. הגדלים הסקלריים הם אלו שניתנים לייצוג על ידי מספר בודד, לדוגמה: [[מסה]] או [[טמפרטורה]]. ישנן גם גדלים וקטוריים, כגון [[כוח (פיזיקה)|כוח]] או [[מהירות]], שלתיאורם נדרשת רשימת מספרים. לבסוף, הצגת גדלים כגון [[צורות קוואדרטיות]] (ריבועיות) דורשת מערך המסומן במספר אינדקסים. הסוג האחרון של גדלים ניתן להבנה רק כטנזורים.
 
למעשה, מושג הטנזור הוא די כללי, ומוחלומוכל לגבי כל הדוגמאות הנ"ל; סקלרים ווקטורים הם סוגים מיוחדים של טנזורים. התכונה המבדילה בין סקלר לווקטור, ואת שניהם מגדלים טנזוריים כלליים נוספים הוא מספר האינדקסים הנדרשים לייצוג. מספר זה קרוי ה'''דרגה''' או ה'''סדר''' של הטנזור. לכן, סקלרים הם טנזורים מדרגה אפס (ללא כל אינדקסים), וקטורים הם טנזורים מדרגה אחד ומטריצות מדרגה שתיים.
 
דוגמה נוספת של טנזור היא [[טנזור העקמומיות]] של [[רימן]] המשמש בתורת היחסות הכללית. זהו טנזור מדרגה 4 הפועל במרחב 4 ממדי (3 מרחביים + 1 זמני). כיוון שהוא ממימד ודרגה 4, ניתן להתייחס אליו כמטריצה בעלת 256 רכיבים (256=4<sup>4</sup>). רק 20 מתוך רכיבים אלו הם [[בלתי תלויים]], ובכך המטריצה הופכת לפשוטה הרבה יותר.