מורה הנבוכים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:צנזורה ביהדות using Cat-a-lot |
←פירושים על הספר: מהדורת מפעל משנה תורה |
||
שורה 129:
בין הפרשנים המוכרים לנו, שפירושיהם הגיעו לידינו, הראשונים הם [[שם טוב בן יוסף אבן פלקירה]], [[אברהם אבולעפיה]] (שפירש את הספר על דרך הקבלה), ומשה בן שלמה מסלרנו ב[[המאה ה-13|מאה ה-13.]] פרשנים בני [[המאה ה-14]]: [[משה נרבוני]], [[יוסף אבן כספי]].. ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] נכתבו פירושיהם של [[פרופייט דוראן]], [[אשר קרשקש]], [[שם טוב בן יוסף אבן שם טוב]], [[מרדכי כומטינו]] ו[[יצחק אברבנאל]]. מאז [[גירוש ספרד]] הייתה הפוגה יחסית בכתיבת הפירושים, לצד מיעוט העיסוק במשנתו של הרמב"ם במורה הנבוכים וריבוי לימוד תורת ה[[קבלה]]. למרות מגמה כללית זו, בבית מדרשו של רבי [[רמ"א|משה איסרליש]], הרמ"א, נמשך העיסוק בספר. במסגרת עיסוק זה, כתב הרמ"א מערכת של הערות על הספר, שחלקן הגיעו לידינו{{הערה|תועפות רא"ם – הערות רבינו משה איסרליש למורה הנבוכים, אוצר החכמה ב, עמ' 71-51; אוצר החכמה ג, עמ' 6-5.}}. בנוסף, תלמידו, הרב [[מרדכי יפה]], כתב פירוש רציף, אקלקטי ברובו על מורה הנבוכים, בשם לבוש פנת יקרת{{הערה|יצא לאור בהוצאת זיכרון אהרן, ירושלים, תש"ס}}.
בזמנה של [[תנועת ההשכלה]] חזר לימוד מורה הנבוכים למרכז ההגות היהודית, ונכתבו פירושים חדשים. ביניהם נמנה "גבעת המורה" של [[שלמה מיימון]], שבפירושו הוא מחדיר לדברי הרמב"ם רעיונות נאו-קנטיאנטים, אך גם תרם תרומה רבת ערך בכתיבת תמצית של כל מורה הנבוכים, וכלל אותה באוטוביוגרפיה שלו, "חיי שלמה מיימון". [[יהודה אבן שמואל]] כתב פירוש מקיף לרוב חלקי מורה הנבוכים, הכולל ליקוט מדברי רבים מהפרשנים שקדמו לו. [[יוסף קאפח]], בשולי מורה הנבוכים שבתרגומו, הוסיף הערות ביאור, ופרופסור מיכאל שורץ, בהערות למורה הנבוכים שבתרגומו, מפנה רבות למאות מאמרי מחקר העוסקים בחקר משנת ה"מורה". בשנים האחרונות, החל לראות אור פירושו של הרב [[שלמה אבינר]] לספר{{הערה|מורה הנבוכים לרמב"ם: פירוש, [[שלמה אבינר]], עריכה: אוריה לוי, הוצאת ספרית חוה}}. הפירוש מבוסס על הפרשנות המסורתית והפרשנית כאחת, ומובאות בו גם הפרשנויות הרדיקליות למורה הנבוכים{{הערה|[https://musaf-shabbat.com/2016/10/31/%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%94-%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%99-%D7%90%D7%99%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%9E%D7%9F/ מבוכה היא ברכה], אתר מוסף שבת, [[מקור ראשון]].}}. בשנת 2016 פרסם [[מפעל משנה תורה]] ספר קצר שכלל שלושה פרקים יסודיים במורה הנבוכים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=עורך ראשי: יוחאי מקבילי|שם=הזמנה למורה הנבוכים – מפגש ראשון|מו"ל=מפעל משנה תורה|שנת הוצאה=תשע"ו 2016}}}} הפרקים הובאו בתרגום חדש של הלל גרשוני, ובביאור מצורף של הרב יוחאי מקבילי.
רוב הפרשנים בני חוגו של הרמב"ם פירשו את דבריו בצורה רדיקלית, בטענה כי הם חושפים סודות שהרמב"ם ראה לנכון להסתירם. את מעשיהם הצדיקו בצורך השעה שהכריחה אותם לכך. בין אלו בולטים הנרבוני ואבן כספי, שפירושיהם הקיצוניים עוררו את חמתם של רבנים שמרנים. לעומתם, קרשקש, כומטינו ואברבנאל נוקטים קו מתון יותר; קרשקש מצהיר בהקדמתו שמטרתו בקו המתון היא לשם חינוכם של צעירי הלומדים, ואילו אברבנאל האמין שהרמב"ם אכן היה שמרן בהרבה ממה שייחסו לו הנרבוני וחוגו, והוא מתפלמס עמם בכלים פרשניים.
| |||