טלאל, מלך ירדן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42:
באופן רשמי נשא טלאל בתואר [[יורש עצר|יורש העצר]].
 
בשנת [[1951]] סבל טלאל מהתרופפות עצבים ומחולשה כללית. לאחר שנבדק על ידי שלושה רופאים, שהמליצו על ריפוי ב[[סנטוריום]], שלח אותו אביו לאנגליהל[[אנגליה]]. בעת ה[[התנקשות]] באביו, עבדאללה הראשון, ב[[ירושלים]] ב-[[20 ביולי]] 1951, שהה טלאל מחוץ לירדן ורצה לשוב ולקבל לידיו את השלטון, אולם נתקל בהתנגדותו של [[ראש ממשלת ירדן]]. לאחר שנבדק על ידי רופאיו ונמצא שהוא "במצב גופני ורוחני משביע רצון" הותר לו לשוב לירדן. טלאל הושבע כמלך לירדן ב-[[6 בספטמבר]] 1951.
 
במהלך שלטונו הקצר היה אחראי ליצירת ה[[חוקה]] [[ליברליזם|הליברלית]] של [[ממלכת ירדן]], שעל-פיה הממשלה כגוף, וכל שר באופן אישי, אחראים בפני ה[[פרלמנט]]. החוקה אושררה ב-[[1 בינואר]] [[1952]]. המלך טלאל גם סייע לשיפור היחסים המתוחים בין ירדן לבין [[מצרים]] ו[[ערב הסעודית]].
 
במאי [[1952]], בעקבות המלצת רופאיו, יצא טלאל לחופשת הבראה פתאומית בצרפתב[[צרפת]], למרות שחשש מהפיכה מצד אחיו נאיף. ב-[[4 ביוני]] הדיחה ממשלת ירדן את טלאל מכס המלוכה תוך שהכריזה עליו כבלתי שפוי וכחולה ב[[סכיזופרניה]]. בנו [[חוסיין, מלך ירדן|חוסיין]] בן ה-17 ירש את מקומו וטלאל אושפז בסנטוריום בטורקיהב[[טורקיה]].
 
טלאל מת ב[[איסטנבול]] בשנת 1972 ונקבר במאוזוליאוםב[[מאוזוליאום]] המלכותי בעמאןב[[עמאן]]. הוא הותיר אחריו שלושה בנים ובת.
 
== קישורים חיצוניים ==