הבדלים בין גרסאות בדף "אותיות סופיות"

נוספו 515 בתים ,  לפני שנתיים
מ
מ (←‏פרשנות יהודית: קצת עריכה)
'''אותיות סופיות''' הן [[אות]]יות שישאשר נמצאות בסוף המילה, ומחמת כך יש להן צורה שונה. בסוףבשפה המילההעברית ישנן חמש אותיות סופיות: [[כ|כף]], [[מ|מם]], [[נ|נון]], [[פ|פא]] ו[[צ|צדי]]. בתלמוד נקראות אותיות אלו בשם 'מנצפ"ך'.
==אלפבית עברי==
כאמור, בשפה ה[[עברית]] יש חמש אותיות שלהן צורה אחרת בסוף מילה - [[כ|כף]], [[מ|מם]], [[נ|נון]], [[פ|פא]] ו[[צ|צדי]]. הן נקראות גם מנצפ"ך.{{ש}}במקרים מועטים משמרות האותיות פ״א וכ״ף את צורתן גם בסוף מילה: פ״א דגושה בסוף מילים ושמות לועזיים ([[מיקרוסקופ]], פִילִיפּ), כ״ף בתעתיק האות הערבית ك (מובארכ), או ב[[סלנג]] (חָרַפּ).
 
{| class="wikitable" border="1" align="center" cellpadding="3" bgcolor="#ccccff"
 
===היסטוריה===
לדעת החוקרים, מקור שתי הצורות של אותיות מנצפ"ך הוא באות קדומה אחת שדומה לצורה הסופית. מקורו של ה[[כתב עברי|כתב העברי]] המודרני ב[[כתב]] ה[[סופר]]ים ה[[כתב ארמי|ארמים]] שכתבו עבור [[האימפריה הפרסית]] בה שימשה ה[[שפה]] ה[[ארמית]] כ[[לינגואה פרנקה]]. בכתב זה הייתה לכל אות צורה אחת בלבד. בעברית הייתה מסורת של כתיבה בלתי פורמלית ואותיות מנצפ"ך המופיעות באמצע מילה קיבלו צורה חדשה, "מעוגלת" יותר, ללא ה"זנבון" שהפריע למהירות הכתיבה. בסוף מילה צורת האותיות הללו לא הפריעה שכן בלאו הכי ה[[יד]] נעצרת, ועל כן הצורה הסופית של אותיות מנצפ"ך כמעט זהה לצורת האות בארמית. יוצאת מן הכלל היא [[מ|מ"ם]] שמקבילתה הארמית לא דומה גם לצורה הסופית.
 
===פרשנות יהודית===
עללדעת פי דעה בה{{בבלי|שבת|קד|א}} חידשואותיות אתמנצפ"ך חמשחודשו האותיותעל הללוידי ה[[נביאים]]הנביאים, או בלשון התלמוד: "מנצפך צופים אמרום". על פי מסקנתלמסקנת הדיון שםבתלמוד, הנביאים לא חידשו מעצמם את האותיות מאחר 'ואין נביא רשאי לחדש דבר מעתה' אלא רק חידשו מסורת קדומה שנשכחה ("שכחום וחזרו ויסדום"). בעלי ה[[תוספות]] שם דנים בשאלה מדוע קוראים לאותיות אלו '''מנצפ"ך''' ולא כסדרן '''כִּמְנַפֵּ"ץ''', ועונים שמנצפך מבטא במשמעותו 'מן צופים', כהשכוונה לנביאים המכונים 'צופים' שחידשו את אותיות אלו.
 
[[פיוט|פייטני]] ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] אף הם עשו שימוש בייחודן של אותיות מנצפ"ך. כך, בנוסח [[תפילת העמידה]] ל[[תפילת מוסף|מוסף]] של [[שבת]] נפתחת ברכת היום, ברכת השבת שבתפילת העמידה, במילים הסדורות לפי האות הפותחת כל מילה, וזאת על פי סדר הא"ב מן הסוף אל ההתחלה (בסדר תשר"ק), מן האות תי"ו, שי"ן, קו"ף ואילך: תכנת'''ת'''כנת שבת'''ש'''בת רצית'''ר'''צית קרבנותיה'''ק'''רבנותיה צוית'''צ'''וית פקודיה'''פ'''קודיה וכו' עד לאות א' במילה 'אז'''א'''ז'. מכאן ואילך ממשיך הנוסח לפי סדר אותיות מנצפך: '''מ'''<nowiki/>'סיני '''נ'''<nowiki/>'צטוו '''צ'''<nowiki/>'יוויי '''פ'''<nowiki/>'עליה '''כ'''<nowiki/>'ראוי' (ברוב הנוסחים מלבד [[נוסח אשכנז]]).
 
[[הגר"א]] הסביר שאלו ראשי תיבות של חמש ההלכות שנשתכחו ממשה רבנו: [[מקושש העצים|'''מ'''קושש (עצים)]], [[בן אישה ישראלית|'''נ'''וקב (שם ה')]], [[בנות צלפחד|'''צ'''לפחד (בנות צלפחד שביקשו נחלה)]], [[פסח שני|'''פ'''סח (שני)]], [[כזבי בת צור|'''כ'''זבי (בת צור]] ו[[זמרי בן סלוא]]).