ממשלת אחדות לאומית (ישראל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
מ הוספת קישור להתפטרות
שורה 11:
* [[ממשלת ישראל החמש עשרה]] ב[[הכנסת השביעית|כנסת השביעית]], בראשות [[גולדה מאיר]], [[1969]]. לאחר [[הבחירות לכנסת השביעית]] ב-1969 זכה המערך של מפלגת העבודה ומפ"ם ב56 מנדטים. מאיר, שהייתה שמרנית מטבעה, ביקשה להתבסס לאחר הבחירות על ההרכב הקואליציוני שקדם להן, והקימה ממשלה אליה הצטרף מנחם בגין בראש מפלגתו גח"ל. הימים היו ימי [[מלחמת ההתשה]], שבה דגל בגין בקו אקטיבי, אל מול התפיסות הזהירות יותר של שר הביטחון [[משה דיין]] וה[[ראש המטה הכללי|רמטכ"ל]] [[חיים בר לב]]. הממשלה ניהלה באותם ימים שיחות בלתי ישירות עם [[מצרים]] בתיווך הדיפלומט ה[[שוודיה|שוודי]] [[גונאר יארינג]]. משהגיעו הצדדים להסכמה, והושג מסמך שהביא לסיום מלחמת ההתשה, פרשו שרי גח"ל מן הממשלה, ב-[[4 באוגוסט]] [[1970]].
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Shamir and Peres.jpg|ממוזער|ראש הממשלה שמעון פרס וסגנו יצחק שמיר ליד שולחן הממשלה בכנסת, נובמבר 1985. באוקטובר 1986 התחלפו ביניהם האישים בתפקידיהם.]]
* הממשלות [[ממשלת ישראל העשרים ואחת|העשרים ואחת]] ו[[ממשלת ישראל העשרים ושתיים|העשרים ושתיים]] ב[[הכנסת האחת עשרה|כנסת האחת עשרה]], רוטציה בין [[שמעון פרס]] ו[[יצחק שמיר]], [[1984]]. לפני [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]] בשנת 1984 נראה היה כי "[[המערך]]" (גוש פרלמנטרי של [[מפלגת העבודה]] ו[[מפ"ם]]) יזכה ברוב מוחץ. לאחר [[מלחמת לבנון הראשונה]], [[אינפלציה]] הרסנית, וקרבות ירושה בין מועמדים בליכוד על תפקידו של מנחם בגין, נראה היה כי הליכוד, תחת הנהגתו הלא כריזמטית של יצחק שמיר, צפוי לתבוסה. התוצאות היוו הפתעה, ולא נחזו באף תחזית קודמת. המערך ירד מ-47 מנדטים בכנסת העשירית ל 44 מנדטים. הליכוד ירד מ-48 מנדטים ל-41. נראה כי קיים שוויון בין גוש הימין וגוש השמאל, כאשר לשון המאזניים הן [[המפדל|המפד"ל]] ו[[מפלגת יחד|מפלגתו]] של [[עזר ויצמן]]. [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] [[חיים הרצוג]] הטיל את הרכבת הממשלה על שמעון פרס, אך לאחר סבב שיחות הודיע פרס כי אין ביכולתו להקים ממשלה. אז השפיע הנשיא הרצוג על נציגי הסיעות לתמוך בממשלת אחדות לאומית. סוכם כי במשך השנתיים הראשונות ישמש בתפקיד ראש הממשלה שמעון פרס, לאחר מכן יוחלף על ידי יצחק שמיר. במהלך כל התקופה יהיה [[יצחק רבין]] מהמערך שר הביטחון, ואילו [[יצחק מודעי]] מהליכוד יהיה שר האוצר. ההסכם כובד, וחילופי התפקידים בוצעו לאחר שנתיים באופן הבא: שמעון פרס הגיש לנשיא את התפטרותו והמליץ לנשיא להטיל את הרכבת הממשלה החדשה על יצחק שמיר. למעט החילופים בין יצחק שמיר לשמעון פרס לא השתנתה חלוקת התפקידים בממשלה, ולא שונו קווי היסוד שלה. מבחינה חוקית-פורמלית היו אלה שתי ממשלות, ולא ממשלה אחת, כיוון שהתפטרות ראש הממשלה היא כהתפטרותכ[[התפטרות]] הממשלה כולה, ומחייבת הקמת ממשלה חדשה. חלופת התפקידים הרשמית התרחשה ב-[[20 באוקטובר]] [[1986]], והחל מאותו יום שמיר הפך לראש הממשלה הרשמי.{{הערה|לעיון נוסף ראו: ארנון למפרום (עורך), חיים הרצוג הנשיא השישי, ירושלים, 2009, עמ' 415–420 }}
 
:השגיה של הממשלה היו רבים, ביניהם בלימת האינפלציה שהגיעה למאות אחוזים, ונסיגת צה"ל ל[[רצועת הביטחון]] בדרום [[לבנון]]. עם זאת, משניסה פרס לצעוד צעד דרמטי ויצר מגעים עם [[חוסיין מלך ירדן|המלך חוסיין]] לחתימת [[הסכם לונדון (פרס-חוסיין)|הסכם לונדון]], לפיו תקבל עליה ממלכת [[ירדן]] את השליטה בשטחים, במהלך שיביא לחתימת [[הסכם שלום|הסכמי שלום]], טירפד שמיר את קבלת ההסכם. כן ראויות לציון [[עסקת ג'יבריל]] השנויה במחלוקת, לפיה שוחררו 1,150 מחבלים תמורת שלושה מחיילי צה"ל, והתפוצצות [[פרשת קו 300]] שבה התברר כי בכירים ב[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]] זייפו עדויות והסתירו את הריגתם ללא משפט של מחבלים שחטפו [[אוטובוס]]. הפרשה הושתקה באמצעות מתן [[חנינה]] בטרם משפט לבכירי השב"כ שסרחו. לקראת סיום כהונת ממשלת הרוטציה פרצה [[האינתיפאדה הראשונה]]. הממשלה הראתה קו אחיד, ונתנה ליצחק רבין להוביל את האופן ואת האמצעים בהם התמודד הצבא עם ההתקוממות העממית בשטחים.