אמנון (דמות מקראית) – הבדלי גרסאות

יש פרשנות הטוענת כי תמר פגעה באמנון בדרך זו או אחרת, על אף שאין לכך אחיזה בטקסט המקראי עצמו. רש"י כתב על פי חז"ל: "נימא נקשרה לו ועשאתו [[כרות שפכה]]", כלומר באמצעות שערה שנקשרה לאבר מינו היא הצליחה ל[[סירוס|סרס]] את אמנון. ה[[רלב"ג]] אומר כי: "שנתעצמה כפי יכלתה לחלוק על רצונו, ואולי הכאיבה אותו בזה ההתעצמות שהיה ביניהם, או אמרה לו דברי חרפות, ולזה שנאה". ה[[רד"ק]] מפרש את שנאת אמנון כמעשה האלוהים: "זאת השנאה הייתה סבה מאת השם כדי להגדיל החרפה בשלחו אותה מביתו ויהיה אבשלום יותר שונא אותו עד מות עד שחשב להרגולהורגו". סיפור מעשה האונס ורצח אמנון מקושר לסיפור הקודם - מעשה [[דוד ובת שבע]] - כתיאור אימות נבואת [[נתן הנביא]] לדוד "ועתה, לא תסור חרב מביתך" ובתורו מקושר לסיפורים הבאים אחריו.