כשרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: על ידי, בג"ץ\1
שורה 69:
* "מעשר ראשון" - עשרה אחוזים מהיבול הנותר ניתנים ל[[לוי (יהדות)|לוי]] (או לכהן).{{הערה|ראו פירוט בדף [[קנסו של עזרא]]}}
* "[[תרומת מעשר]]" - עשירית מ"מעשר ראשון" מוסר הלוי לכהן.
* [[מעשר שני]] מופרש על- ידי החקלאי אחרי שהופרש מעשר ראשון ללוי. מעשר שני נותר ברשות בעל הפירות ועליו לאכלם בירושלים בטהרה. מעשר שני נוהג בשנים א׳, ב׳, ד׳ וה׳ של [[שנת שמיטה|מחזור שמיטה בת שבע שנים]]. בשנים ג׳ וו׳ נוהגת מעשר עני.
* [[מעשר עני]] ניתן בשנים ג׳ וו׳ של מחזור שמיטה על- ידי בעל הפירות לעניים. כמעשה שני הוא מופרש אחרי שהופרשו עשרה אחוזים עבור הלוי במעשר ראשון.
 
=== [[הפרשת חלה]] ===
שורה 163:
בסמוך לגופי הכשרות הפרטיים הוותיקים צצו גם מספר גופי כשרות פרטיים חדשים, שרמת הפיקוח הירודה בהם הובילה את הרבנות הראשית לפרסם כי אין להסתמך על חותמת הכשרות המונפקת על ידי גופים אלו.{{הערה|{{כיפה|אדם צחי|יש תעודת כשרות?|jew/28635|4 באוגוסט 2008}}}}
 
יתרה מכך, בהתאם לחוק איסור ההונאה בכשרות, הרבנות מטילה קנסות על מי שמציג [[כשרות אלטרנטיבית|תעודת כשרות ללא אישור הרבנות]]. בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] של שני בעלי מסעדות שביקשו לאפשר להם להציג את מסעדותיהם ככשרות, אף כאשר אין בידיהם תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית או לחלופין לקבוע שסעיף 3(א) ל[[חוק איסור הונאה בכשרות]] בטל, השיב [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[יהודה ויינשטיין]] כי החוק אינו אוסר על בתי עסק להציג תעודות כשרות מטעם גוף שאינו הרבנות, כל עוד ההצהרה היא רק על השגחת אותו גוף ולא שהאוכל כשר.{{הערה|אשר הלפרין, [http://ladaat.info/article.aspx?artid=19895 היועץ ויינשטיין בעד תעודות כשרות אלטרנטיביות], אתר לדעת, י"ז אייר תשע"ה}} ביוני [[2016]] דחה בג"ץ את העתירה, אך קבע כי פסק הדין יחול במשך שנתיים בלבד ובתקופה הזו המערכת מחויבת לשנות את הזיקה בין משגיחי הכשרות ובין המסעדות כך שהמשגיחים לא יהיו יותר כפופים למסעדות.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14064940.o11|סוג=בג"ץ|עותר=שי גיני ויהונתן ודעי|משיב=הרבנות הראשית ואחרים}}, ניתן ב-6 ביוני 2016}} בעקבות פסק הדין שונה נוסח התעודה שמעניק ארגון "השגחה פרטית".{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|בעקבות פסיקת בג"ץ, הופצו תעודות כשרות אלטרנטיבית בנוסח חדש|1.2978881|17 ביוני 2016}}}} ב[[דיון נוסף]] נדחתה שנית עתירה זו, ונקבע כי אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי, אולם מותר לו להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16050260.c16|סוג=דנג"ץ|עותר=שי גיני ויהונתן ודעי|משיב=הרבנות הראשית לישראל ואחרים}}, ניתן ב-12 בספטמבר 2017}} הרבנות הראשית אמרה בתגובה כי מדובר ב"יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינת ישראל".{{הערה|{{וואלה!|אמרי סדן|בג"ץ: בתי עסק לא יוכלו להציג ללקוחות "תעודת כשרות חלופית"|3096630|12 בספטמבר 2017}}}} ארגון [[צהר (עמותה)|צהר]] הקים מיזם לפיקוח על מסעדות, המנפיק תעודות המוגדרות כמצג של בית העסק ועומדות בכללי בג"צץ.{{הערה|"[http://www.tzohar.org.il/?page_id=21278 התעודה של צהר - מה בינה לבין תעודת כשרות?]", באתר צהר}}
 
כוח הקנייה החזק של המסתמכים אך ורק על חותמת הכשרות של הגופים הפרטיים הביא חברות המזון רבות בישראל לספק כשרות כזאת למוצריהן, דבר המשליך גם על יצרני המשנה של חומרי הגלם הנדרשים אף הם לעמוד בתנאי הגופים הפרטיים.