צב ים גלדי – הבדלי גרסאות

בזמן שצבות ים ממיני צבי ים אחרים חוזרות כמעט תמיד לחופים בהם הן בקעו על מנת להטיל ביצים, צבות ים גלדיות בוחרות לעיתים קרובות להטיל ביצים בחופים אחרים. הנקבות בדרך כלל בוחרות חופים בעלי חול רך מפני שסלעים קשים פוגעים בהם בקלות בגלל שריונם הרך. לחופי הקינון כמעט תמיד יש שיפוע מתון לתוך הים במקום שיפוע תלול. אף על פי ששיפוע זה עוזר לנקב לעלות על החוף על מנת להטיל, היא מסכנת את הצבים הקטנים מפני שלטורפי ים כגון סרטנים יותר קל לגשת לחופים כאלה. הנקבות יוצרות את הקן ומטילות את בציהן בלילה, כשסיכויי הטריפה הם הקטנים ביותר. מאחר שצבים גלדיים מבלים את כל חייהם בתוך האוקיינוס, עיניהם לא מותאמות לראיית לילה על היבשה. סביבת הקינון הטיפוסית היא רצועת חוף צרה שבצידה האחד הים ובצידה השני יער חשוך וצפוף. הניגוד בין היער החשוך לבין הגלים הבוהקים באור ירח (בגלל הקצף) משמש כיוונוןכוונון לנקבות שאחרי שהן מטילות את ביציהן בכיוון האפל של היער הן חוזרות לכיוון המואר של הים.