עקיבא איגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1גיליון
שורה 154:
{{ציטוט-צף|'''...שרבי עקיבא איגר היה עסקן ותיק בצרכי צבור, זורע צדקות, בורח מן הכבוד, ושונא את הרבנות שנאה ממש כפשוטה וכמשמעה - אף זה אין אנו יודעים לא מתשובותיו, לא מ"גליון הש"ס", אלא מן המסופר עליו בעם'''|[[מרדכי ליפסון]], מבוא לספר "מדור דור", 1929|רוחב=30%}}
כרבה של פוזנא דאג רבי עקיבא איגר להפעיל את סמכותו הרבנית גם במקרים שאינם הלכתיים, לתועלת הציבור במקרי הצורך. ב-[[1831]] ([[תקצ"א]] וראשית [[תקצ"ב]]) פרצה מגפת [[כולרה]], רע"א תיקן מספר תקנות שסייעו מאד למניעת התפשטות המגפה ולבידוד האזורים הנגועים: הוא מינה ועד שיהיה אחראי על ה[[היגיינה]] במרחב הציבורי, ועל המודעות לה בקרב התושבים. הוא דאג שהוועד יממן שירותי ניקיון לבתי העניים, והפיץ כרוזים בשם הדת בדבר החובה לשמור על הבריאות על ידי הרתחת מי השתייה ושמירה על ניקיון אישי. כדי להמעיט התכנסויות המוניות, סוכן הפצת מחלות משמעותי, קבע הרב כי ניתן לוותר על תפילות ב[[מניין]]. לקראת [[ימים נוראים|הימים הנוראים]] באותה שנה, קבע כי תיערך [[הגרלה]] ובה ייקבע אלו מחברי הקהילה יתפללו ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] בתפילות ימי [[ראש השנה]], ואלו בתפילות [[יום הכיפורים]], כך הצטמצמה כמות המתכנסים לכדי שליש. הוא קיצר משמעותית את התפילות עצמן, וקבע הפסקה ארוכה בין תפילה לתפילה. בשיתוף פעולה עם המשטרה המקומית, הוכנסו שוטרים לתוך בתי הכנסת כדי לפקח על הסדר ולמנוע צפיפות בשעות הכניסה והיציאה. הוא חייב את כל הקהל לשתות משקה חם לפני [[תפילת שחרית]] למרות המנהג שלא לטעום דבר לפני התפילה, וביטל את ההתכנסות הנהוגה בערב יום כיפור לצורך איסוף תרומות{{הערה|לפירוט נרחב של פעולות אלו, ראו:
{{HebrewBooks|שאול בלום|רבנו רבי עקיבא איגר ראב"ד בפוזנה: (תקע"ו–תקצ"ח)|29039|'''חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר''', ורשה תרצ"ח, עמ' 82–83|עמוד=88}}. תרגום ל[[עברית]] של מסמך ההוראות המקורי שפורסם בגרמנית באותיות עבריות, במאמרו של הרב [[משה אוירבך]], '''הוראות לימים נוראים שנת תקצ"ב בק"ק פוזן''', [[המעין (כתב עת)|המעין]], כרך ו גליוןגיליון א, תשרי תשכ"ו, עמ' 9–12.}}. בכך תרם משמעותית לצמצום מספר הנפגעים בפוזנא בהתפרצות זו של המגפה, וקיבל על כך מכתב הוקרה מ[[פרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה]]{{הערה|[[זאב יעבץ]], '''תולדות ישראל''' כרך יד, עמ' 27. נוסח מכתבו של פרידריך ה-3 שפורסם בעיתונות המקומית, מובא כלשונו אצל בלייכרודה, '''תולדות רע"א''', וממנו הועתק לספרו של {{HebrewBooks|שאול בלום|'''חיי הגאון רבנו רבי עקיבא איגר'''|29039|ורשה תרצ"ח, עמ' 82–83|עמוד=88}}. פירוט, מנקודת מבטו, על פעילותו סביב מניעת התפשטות הכולרה, והוראותיו לציבור היהודי בתקופה זו, הכוללים תיאורים מפורטים של המגפה ודרכי פעולתו ל[[גהות]] הציבור, ראו '''מכתבי רע"א''' מכתבים קמו-קמח. }}.
 
רבי עקיבא איגר היה פעיל מאוד בזירה הציבורית היהודית בפוזנא ומחוצה לה, והיה מעורב בפרשיות רבות שנגעו לחיי היהודים בפרוסיה ובפולין. כאן נסקרו מספר פרשיות עיקריות אותן ניהל: