ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות

קטע מביצורי העיר המקראית נחשף מדרום לפינה הדרומית-מזרחית של הר הבית, המזוהה עם '''העופל'''. על בסיס חפירות של [[קתלין קניון]] ערך [[בנימין מזר]] בשנת [[1976]] חפירה שחשפה מבנה ציבורי ובו מערום של 40 כלי איחסוןאחסון. מזר זיהה את הבניין כ[[בית מילוא]] בו נרצח [[יואש (מלך יהודה)|יואש]]. בחפירות נוספות שנערכו על ידי [[איילת מזר]] הורחב אזור החפירה והחוקרת הגיע למסקנה כי מכלול המבנים שנחשפו הם ביצורי שער ובצמוד לו שרידי בניין גדול (בניין D) ובאחד מחדריו נמצאה כתובת עם שרידי כתובת עברית '''לשר האו[פים]''' - עדות כי מדובר במבנה ציבורי. מחרסים נוספים שנמצאו בשטח עולה כי הוא היה בשימוש החל מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]] ועד לחורבנו בידי הצבא ה[[בבל]]י. על פי החוקרים, [[שער המים]] המצוין ב[[ספר נחמיה]] הוא המתאים לזיהוי עם הממצאים, המגדל זוהה עם [[המגדל היוצא]] ומכלול המבנים כ[[בית המלך העליון]] המופיע ב{{תנ"ך|נחמיה|ג}}{{הערה|1=האוניברסיטה העברית [http://www.huji.ac.il/cgi-bin/dovrut/dovrut_search.pl?mesge126690966505872560 ארכאולוגית מהאוניברסיטה העברית חשפה את חומת ירושלים מימי הממלכה המאוחדת] המחלקה לדוברות פברואר 2010}}. ממצאים אלו אינם נותנים תמונה מלאה על הקשר בין שלושת חלקי העיר המקראית - [[עיר דוד]], ה[[עופל]] ו[[הר הבית]]. [[בנימין מזר]] ו[[איילת מזר]] טוענים - על פי הממצאים כי קבוצת מבני הציבור שבנה [[שלמה המלך]] ב[[המאה ה-10 לפנה"ס|מאה ה-10 לפנה"ס]] - ארמונות המלך ובית המקדש - היו בתוך מתחם מבוצר המופרד משטח העיר, העופל היה שטח בלתי מיושב ולא בנוי, רק במאה ה-9 לפני הספירה חוברו הר הבית ועיר דוד על ידי בניית חומה והכלל העופל בשטח העיר. הממצאים המקוטעים מותירים סימני שאלה אם שורת הממצאים הנזכרים לעיל מהווים חלק מביצורי העיר החיצוניים או חלק ממצודה בתוך שטח העיר.

[[חרבת עלמית]] הנמצאת בסמוך ליישוב המודרני [[עלמון]] שמות אלו נגזרים משמה של עיר תנכית בנחלת [[שבט בנימין]] בשם "עלמון" או "עלמות" ומופיע כ"עילמון" ב[[מפת מידבא]]. האתר הארכאולוגי יושב על שתי [[כיפה (טופוגרפיה)|כיפות]] בשטח של 70 דונם. על הכיפה הדרומית-מערבית נמצאו שרידי מבנים, מערות מגורים, מתקני איחסוןאחסון, בורות מים וקברים, באתר שרידים ליישוב שהחל בתקופת בית ראשון ואוכלס לסרוגין עד ל[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]].