בית קאסר – הבדלי גרסאות

הבית נבנה ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] בידי סלים קאסר, סוחר [[ערבים נוצרים|ערבי-נוצרי]] עשיר שמוצא משפחתו ב[[מלטה]], וששימש גם כ[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] של לא פחות מ-12 מדינות שונות. לקאסר היו אדמות רבות באזור ה[[נחל הירקון|ירקון]], ובין היתר הייתה בבעלותו חווה בסמוך לכפר [[אל-מיר]] שב[[הגן הלאומי ירקון|מקורות הירקון]], שאותה מכר בנו, אנטואן, לראשוני [[פתח תקווה]]. ביתו של קאסר היה ב[[יפו]], ואת הבית ב[[אבו כביר]], דרומית ל[[דרך בן צבי|דרך יפו-ירושלים]] הקים כארמון קיץ המשמש לאירוח ונופש. הבית נחשב לאחד הבתים המפוארים באזור יפו, והוא גם המפואר ביותר מבין בתי הבאר ששרדו.

 

 

הקומה השנייה מפוארת בהרבה מהתחתונה. היא נבנתה כ[[ליוואן]] (חלל מרכזי המשמש לאירוח, שסביבו חדרי המגורים), אליה מוביל גרם מדרגות רחב. המרצפות בקומה השנייה מעוטרות, וגם הקירות והתקרות עוטרו באיורים. בנוסף, תקרות העץ מעוטרות בפיתוחי עץ מורכבים. את החלל המרכזי שובר [[דירכליכ|דִירֶכְּלִיכּ]], האופייני דווקא לבנייה ה[[טורקיה|טורקית]] - שני עמודי [[שיש]] המופרדים ביניהם ובין הקירות באמצעות [[קשת (מבנה)|קשתות]]. ממרכז החלל המרכזי של הליוואן השתלשלה נברשת אשר אבדה עם השנים, אם כי פיתוחי העץ שמהם הייתה תלויה השתמרו בחלקם. גם חלונות הבית מסוגננים, וכללו פיתוחי אבן ועץ מרהיבים. בחלק העליון של הקירות החיצוניים נבנו פתחי אוורור עגולים. מעליהם הותקן [[מרזב]] מקושט, אשר שרד אם כי האיור נמחק עם השנים.

המבנה נבנה בראשיתו כמלבן סימטרי, אולם עם הבאת הצנרת המודרנית לארץ ישראל בידי המתיישבים האירופאים הראשונים (ה[[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]]), נוספה למבנה תוספת בנויה משמאל לחזית, המכילה שירותים ומקלחת ואשר שוברת את הסימטריה של המבנה ומעניקה לו את צורתו הייחודית.

 

 

לאחר [[מלחמת העצמאות]] תפס [[צה"ל]] את המבנה, והוא שימש מאז ועד שנת [[2009]] את חיל החינוך. לאורך השנים ישבו במבנה יחידות שונות, ומאז אמצע שנות השמונים ישבה במבנה מפקדת מרחב מרכז של מערך מג"ן (בעבר - אגף הנוער והנח"ל). הצבא ביצע במבנה שינויים מינוריים יחסית (הבולטים שבהם סגירת חלונות והקמת קירות, וכן הסבת בריכת האגירה לרחבת מסדרים), ובמקרים רבים אף שיפץ ושימר את הבית (בין היתר, הותקן גג חדש, תוקנה הצנרת והוכנסו רשתות חשמל וטלפון). רבים מחשיבים את המבנה כבית הבאר השמור והשלם ביותר בארץ ישראל, רבות תודות לשימוש הממושך של צה"ל במבנה. הבית שמור טוב יותר מהמבנים הדומים הנמצאים בסביבתו. הודות לעובדה זו ולרמת הפאר וההדר המרשימה של המבנה - הוא נחשב בית הבאר החשוב ביותר שהשתמר מתקופת הפרדסנות של יפו בשלהי המאה ה-19.