חוקתנות עממית – הבדלי גרסאות

'''חוקתנות עממית''' (Popular-Constitutionalism) היא גישה בתאוריה החוקתית, שטענותיה העיקריות הן:

* פרשנות חוקתית שיפוטית המתעלמת מעמדת הציבור באותה עת, פוגעת בבסיס העקרון הדמוקרטיה[[דמוקרטיה|דמוקרטי]].

* בהתבסס על עקרון [[חכמת ההמונים]], פרשנות חוקתית שתבססשתתבסס על עמדת הציבור מגבירה את הסיכויי לקבלת החלטה נכונה.

לפי גישת החוקתנות העממית מאחר שהלגיטימיות של השלטון מותנית בכך שהוא מבטא את רצון העם, לכןעל פרשנות החוקה, שעומדת בראש פירמידת הנורמות, חייבת להתחשב ברצון העם. עם זאת, גם לפי גישה זו בית המשפט צריך ורשאי לפרש את החוקה במנותק מעמדת הציבור בבואו להגן על זכויות המיעוט.

ב[[ארצות הברית]] פועלת תנועת "החוקתנות העממית" (Popular-Constitutionalism), שחרטהשחרתה עקרונות אלו על דגלה.

בשנת 2001 פרסם לארי קרמר, דיקן בית הספר למשפטים של [[אוניברסיטת סטנפורד]], את גישתו לפיה כוונת מנסחי [[החוקה האמריקאית]] הייתה שזו תפורש בידי העם עצמו באמצעות הצבעה או [[חבר מושבעים]]. כיום דוגלת בגישה זו תנועת "החוקתנות העממית" (Popular-Constitutionalism), בה חברים שמרנים לצד ליברלים{{הערה|1=(Larry D. Kramer, The Supreme Court, 2000 Term – Foreword: We the Court, 115 Harv. L. Rev. 4 (2001.}}.

יישום מתון גישת החוקתנות העממית מותיר את ההכרעה בידי [[בית המשפט העליון]], אך מטיל עליו להביא בחשבון כשיקול מרכזי את עמדת הציבור כפי שהיא מבוטאת באמצעות משאל עם או באמצעות נציגי העם בפרלמנט.

כיום, עקב הטכנולוגיה שמאפשרת ביתר קלות ביצוע משאלי עם תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים, גובריםגוברות הקריאות בקרב תומכי החוקתנות העממית, לקיים משאל עם בשאלת פרשנות חוקתית, במיוחד כשזו עוסקת בנושא הנתון במחלוקת פוליטית.{{מקור}}