הבדלים בין גרסאות בדף "אי התעלומות"

מ
הגהה, ניסוח
מ (הגהה, ניסוח)
* חלק שלישי - '''סודו של האי'''
 
הספר מספר על חמישה אנשים [[האיחוד|ממדינות הצפון]], הלכודים בעיר הבירה, [[ריצ'מונד]] [[וירג'יניה]] של [[קונפדרציית המדינות של אמריקה|מדינות הדרום]], מבלי יכולת לצאת ממנה. בתקופה המתוארת [[1861]]–[[1865]] מתרחשת [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת אזרחים]] בין מדינות הצפון לבין מדינות הדרום. ריצ'מונד הייתה נצורה ומותקפת, על ידי צבא [[האיחוד]] -צבא "הצפון". בעיר עצמה, לאזרחי "האיחוד" נייתני האפשרות נוע חבופשי.ות חמישה מהם מגלים כי בככר מרכזית של העיר, ניצב במצב הכן [[כדור פורח]], המיועד להעביר מידע על מצב הלחימה בעיר למפקד של צבאות "הדרום", [[רוברט לי|הגנרל לי]], הנמצא רחוק מהעיר. בלילה סוער, ב-20 מרץ 1865,{{הערה|העיר נופלת ליד צבא הצפון כעבור 15 יום - 5 באפריל}} המופקדים על הכדור פורח אינם חשים באורחים הבלתי קרואים המתקרבים ל"סל" שבבסיס הכדור הפורח. ה"אורחים", חמישה אנשים וכלב, ממריאים בכדור הפורח בתקווה למצוא אתר נחיתה במקום תרבותי בטוח, בו יוכלו להמשיך בחייהם. הכדור הפורח עובר 6,000 מיל מעל [[האוקיינוס השקט]], אך הצוות אינו מצליח לאתר מקום לנחות בו. לבסוף, הם מגלים אי קטן ובתרגיל מבריק הם מנחיתים את הכדור לעבר האי, כדיעל לאמנת ליפוללהימנע מנפילה לים, ונוחתים במדויק בים, לידבסמוך האילאי. הכדור מתרסק אך הם יוצאים בריאים ושלמים. החמישה קוראים לאי בשמו של נשיאם [[אברהם לינקולן]]. הצוות מצליח לשרוד ולנהל חיים תקינים באי.
 
 
 
הספר בחלקו מהווה המשך לעלילות שתוארו בשני ספרים קודמים של ז'ול ורן [[ילדי רב החובל גרנט]] מהשנים [[1867]]–[[1868]] ו-[[20,000 מיל מתחת למים]] מהשנים [[1869]]–[[1870]]. עם זאת, כל ספר מהווה עלילה בפני עצמה.
[[קובץ:Ile Mysterieuse 30.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דחליל בגינת הירקות]]
[[קובץ:Ile Mysterieuse 19.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המתיישבים בצייד]]
הקבוצה נוחתת באי. ארבעה מתוכם הגיעו לחוף. המנהיג, סיירוס סמית וכלבו לא נמצאים עימם. הנוחתים הגיעו ללא כל חפץ, אפילו [[סכין]] או [[גפרור]] לא היו עימם. ברשותם היה הלבוש לגופם ומה שהיה בכיסם. תחילה הם מחפשים באופן יסודי את מנהיגם, המהנדס שנעלם. אחרילאחר ימים אחדים הם מוצאים אותו בריא ושלם. מה עבר עליו נשאר בגדר חידה.
 
הצוות מארגן אספקת מזון משבלולים, ביצים ובשר צייד.הם מוצאים פלג מי שתייה ובונים לעצמם קורת גג. הידע המדעי של המהנדס ויצר הסקרנות של העיתונאי מביא להם הצלחות אשר יביאו להישרדותם. הם מפיקים [[אש]], בונים [[תנור]] אפיה, מייצרים כלי [[חרס]] לשימוש ביתי ולבנים לבניית מבנים. הם מגלים באי [[צמחייה|צמחיית בר]] ומצליחים לתַרבֵּת אותה, גרעיני [[חיטה]] הם מגדלים לזרעים עד שתהיה כמות מספקת למאכל. חיות בר - ולביית אותן, בין השאר זוג [[ערוד]]ים - בהמות נוחות לכל עבודה. חיי הקבוצה מתגבשים. הם מסיירים באי, מכירים את המקומות שבהם יימצאו חומרי גלם נוספים לבנית בתיהם, לגיוון מזונם ולשיפור איכות חייהם. הם מטפסים לראש ההר הגבוה בעיר המתגלה כ[[הר געש]]. סיור בלוע מראה כי הר הגעש אינו פעיל. מפיסגתו הם משקיפים מסביב: הם רואים רק מים מאופק לאופק.
 
המהנדס מצליח לפי נתוני הכוכבים ומועדי הזריחה והשקיעה לכוון את שעונו ולמצוא את מיקום האי באוקיינוס השקט. הוא מגיע למסקנה הפסימית שספק אם אנייה תעבור ליד האי. הם רחוקים מכל נתיב הפלגה ידוע. הם מחליטים להתארגן לישיבת קבע באי ובבוא היום ימסרו את המושבה לממשלת [[ארצות הברית]]. הם מחליטים: יותר אנו לא "ניצולים" אנו "מתיישבים". וכך כל מישור, עמק, נתיב ומקור מים זוכה בשם, כפי שמקובל כאשר מגלים ארץ חדשה. הם מבצעים חלוקת עבודה: המהנדס - המנהיג, העיתונאי - הממונה על הצייד, הרברט הנער - טיפול בבעלי חיים ובצמחים, נֵב - הנפח, ופנקרוף - חרש עץ, סתת, בנאי וכל יכול. כלי עבודה, רובי צייד ו[[אבק שריפה]] חסרים לצוות. הם מגלים מרבצי [[מתכת|מתכות]] ולפי הוראות המהנדס הם מתחילים בייצור כלי מתכת. הם מניחים בתנורים [[פחם]] ועופרות [[ברזל]] ולרשותם הכלים הדרושים. הם מצליחים להפיק [[גפרית]], [[סידן]] ו[[נתרן]] וכך גם [[חומר נפץ]] יהיה להם. החורף מתקרב והם מתפנים לבנית בית הקבע : בית הגרניט. ממנו ימתחו קווי טלגרף למכלאות, לשדות החיטה והירקות ולאכסניה ליד החוף, שם יצפו לעבר הים בתקוה לגלות אוניה עוברת באוקיינוס.
 
===חלק שני: הנטושים באי===
ואכן, ספינת שודדי ים ובה חמישים איש, מתקרבת לאי. השודדים מחפשים בסיס להתיישבות. המתיישבים מחליטים להילחם בהם. היות שהם רק ששה אנשים, הם מתפזרים לצוותים ופותחים ביריות מרוביהם מכל רחבי האי. הם מקויים כי השודדים יניחו כי באי מספר רב של מתיישבים ויניחו אותם לנפשם. היריות לא עוזרות והם יורדים לחוף. ההצלה באה, שוב, בדרך מסתורית: [[טורפדו]] מודבק לאוניה והיא יורדת למצולות הים עם רוב השודדים. מצבורי האוניה ותותחיה עוברים לרשות המתיישבים.{{הערה|חלק שלישי, פרקים 1-5}} הם מנסים להעריך מי האדם המסתורי העומד מאחורי הפעולות שנעשו להצלתם. מסקנתם: האדם הוא בעל כח עליון ותאורו כמו ה"אלוהים". המתיישבים מסיירים באי, כאשר לפניהם שתי מטרות: לאתר את חמשת השודדים שירדו לחוף לפני שהאוניה טבעה ולמצוא את האדם הנחלץ לעזרתם. אירטון הולך למכלאה לטפל בחיות. לאחר שלא מתקבלת תגובה טלגרפית ממנו, יוצאים ארבעה מהמשלחת לקראתו. (נב נשאר לשמור על בית הגרניט). במכלאה הם נתקלים בשודדים, הפוצעים קשה את הרברט ואילו את איירטון הם לא מוצאים. בהמשך הם ימצאו פיסת בד מבגדיו ספוגה דם ומזה יסיקו כי הוא נאבק בשודדים ולא התמסר להם. (היה חשש לכך שכן בעבר היה שודד ים). המשלחת, בה נותרו שלושה איש שעומדים על רגליהם, נשארת המכלאה ומתארגנת להגנה עצמית. לעזרתם מצטרף הקוף המאומן ונמצא איתם גם כלבם. הרברט מבריא חלקית והם חוזרים לבית הגרניט. יש הרעה במצבו של הרברט והוא חולה ב[[מלריה]]. הוא נוטה למות ואז מגיע המציל המסתורי ומניח 200 כדורי [[כינין]] על השולחן. הרברט מבריא וניצל ממוות.
 
המתיישבים ממשיכים לסייר באי: רודפים אחרי השודדים ומחפשים את מיטיבם. הם חוזרים למכלאה ומגלים את איירטון שוכב פצוע ואת חמשת השודדים, כל אחד עם כדור ברקתו. אירטון לא יודע דבר על נסיבות מותם. הוא רק מספר כיצד עינו אותו ופתאום נעלמו. שוב, האדם המסתורי הציל אותם והפעם מהשודדים שנותרו האי{{הערה|חלק שלישי, פרקים 6-12}} עתה נותר להם עיסוק אחד, בלעדי, למצוא את האדם הבא לעזרתם בעת הצורך. במקביל, הם מתחילים לבנות ספינה חדשה שעם סיום בנייתה, בעוד שנה, יוכלו להפליג מהאי. בינתיים הם חשים בסכנה חדשה המתקרבת. הר הגעש, הר פרנקלין, שאינו פעיל, מתחיל להשמיע רחשים, עשן מתמר מעל הלוע ואדים פורצים לאוויר. הם חוששים כי הר הגעש עומד להתפרץ, שדר טלגרפי מגיע למתיישבים מהמכלאה: "מהרו ובואו מיד". הם מופתעים, הרי כולם בבית הגרניט אז מי שידר את המברק. הם מגיעים למכלאה ומוצאים שלט: "לכו אחרי כבל הטלגרף החדש". הם הולכים בעקבות הכבל הימי ומגיעים לפתח [[מערה]] תת-ימית. בעת שפל הם מגלים כי למערה יש פתח ובעזרת סירה הם מפליגים במערה ומגיעים לאולם ענק ובאמצעו גוף ענק ומוזר. המהנדס סירוס סמית, שקרא את ספרו של הפרופ' על [[20,000 מיל מתחת למים]] מזהה בה את הצוללת [[נאוטילוס (ז'ול ורן)|נאוטילוס]]. הם נכנסים פנימה ומוצאים את [[קפטן נמו]] יושב באולם מפואר. הוא נוטה למות. הוא מספר להם את תולדות חייו. הוא כבר שש שנים באי מאז שהפרופ' הצרפתי, משרתו ודייג קנדי ברחו מהצוללת. מאז הוא וצוותו שטו בים. בינתיים חבריו לצוות נפטרו ונקברו בבית הקברות של האלמוגים. לבדו, הוא הגיע לאי ובו ביקש לסיים את חייו. הוא מגלה להם שהוא עקב אחריהם מאז שנחתו מהכדור הפורח באי. היות שהוא גילה שהם אנשים הגונים הוא סייע להם כאשר היו בצרה. עתה הוא מוסר להם תיבה ובה אוצרות למימון עתידם. הוא מבקש מהם כי לאחר מותו, יפתחו את מצופיה של הצוללת ויתנו לה לצלול לתהום יחד עמו. ואכן כך הם יעשו.
 
קפטן נמו קורא למנהיג המתיישבים, המהנדס סירוס סמית, הצידה, ומודיע לו בלחש כי לפי התצפיות שעשה מהמערה, הר הגעש עומד בפני התפרצות והאי כולו יהיה נשוא לפעילות וולקנית אשר בסופו של דבר תביא לשקיעת האילשקיעתו באוקיינוס. בגלל השינויים הגאולוגיים באי, לא ניתן לברוח באמצעות נאוטילוס ועליהם לבנות ספינה ולהימלט. הם לא מספיקים לעשות זאת. מהר הגעש פורצת לבה, על האי עוברת רעידת אדמה והאי שוקע בים. רק סלע אחד, בודד, נשאר מעל פני הים, עליו התמקמומתמקמים המתיישבים. ואז, הם צופים לאופק ורואים אוניה, את ספינתו של הלורד גלנרבן מ[[ילדי רב החובל גרנט]]. היא יצאה להחזיר את איירטון מהאי תבור, ומצאה שם פתק שהשאיר הקפטן נמו, כחסד אחרון לניצולים. בפתק היה כתוב כי איירטון ועוד חמישה אנשים נמצאים באי לינקולן. האניה מצילה אותם, מביאה אותם לארצות הברית ושם הם רוכשים ביחד חווה חקלאית רחבת ממדים.
 
[[קובץ:Nautilus Ile mysterieuse.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נאוטילוס - החידוש המבריק ביותר]]
 
==היבטים מדעיים==
כמו בכל ספריו, גם בספר זה עוסק ז'ול ורן בסוגיות מדעיות. בספר זה הוא דן מתחומי ההישרדות [[רפואה]], [[מטלורגיה]], [[אוקיינוגרפיה]], [[מטאורולוגיה]], [[גאולוגיה]] ואפילו [[כלכלה]]. ז'ול ורן מיחס בספר זה את החידושים למהנדס המוכשר, סיירוססירוס סמית, ולעיתונאי הסקרן, גדעוֹן סְפִילט, נושאי הקידמה המדעית. חלק מהתצפיות או מהחידושים הם, עד היום, בגדר פרי דמיונו של מחבר הספר. בספר זה החידושים המדעיים הם:
# '''מים גפריתיים יעילים לטיפול בדלקות גרון''' - הם מגלים מעין של מים כאלה ומחליטים להשתמש בו לרפואה. ( חלק ראשון, פרק 12).
# '''הצוות עורך מדידות באי: גובה ההר, הגבעות ומוצא את מיקום האי על פני כדור הארץ''' - ומגיע למסקנה עצובה : הם רחוקים מכל נתיב הפלגה. ( חלק ראשון, פרק 14).
# '''חומצה גפרתנית, חומצה חנקנית, [[גליצרין]], [[סבון]] וחומר נפץ הם חומרים חשובים לאדם''' - הם מוצאים די מחצבים באי כדי להפיק אותם. (חלק ראשון, פרק 17).
# ''' הם מוצאים גרגרי חיטה. חישוב קל מראה כי הםאם יזרעו אותם והיום לא יעשו מהם לחם, יגבר עושרם בעתיד''' - וכך בתום ששה חודשים יש להם כבר 800 גרעינים! ( חלק ראשון, פרק 21).
# '''שיעור בבוטניקה: השימוש בעצים לרהיטים ולליקרים''' - הם מחפשים תחליף לטבק ובינתיים דנים בשימושים אפשריים בעצים, אפילו בתור נשק - שריפת קני במבוק. (חלק שני, פרק 3).
# ''' [[קוף]] ממין [[אורנגאוטן]] מצטרף לקבוצה''' - הוא כמו אחד מהם: מבצע עבודות משק בית - ניקיון החדרים, סידור בגדים וצחצוח נעלים, שליחויות (מוכיח את עצמו) ואפילו משתמש בכלי אוכל. " תבונה כמעט אנושית" ובסוף זוכה למדים של חדרן - מלצר. ( חלק שני, פרק 7).
# '''מים צוננים ספוגים בגופרית מונעים דלקת מפצע''' - רוברט החולה נפצע מכדור השודדים. הזיהום לא התפשט והפצע נגלד בזכות תחבושות רטובות במי האי, הספגיםהספוגים גופרית. (חלק שלישי, פרק 7).
# '''קור חריג שורר בחודשי החורף באי''' - מתצפיות מסתבר כי בחצי כדור הארץ הדרומי, החודש הקר ביותר הוא [[יוני]] והוא יותר קר מאשר [[דצמבר]] בחצי כדור הארץ הצפוני היות שהשמש קרובה יותר לחצי הכדור הצפוני. ( חלק שלישי, פרק 14).
# '''הר געש כבוי יכול להתעורר''' - זה עלול לקרות בכל מקום. אפשר לחוש בכך בעזרת קיום תצפיות מתאימות (חלק שלישי - פרק 15).
# '''באוקיינוס - איים נוצרים ואיים נעלמים''' ( חלק שלישי - פרק 17).
 
==סרט "אי התעלומות"==
{{הפניה לערך מורחב|אי התעלומות (סרט)}}
 
הסרט '''אי התעלומות''' (Mysterious Island) או בשמו המלא: "Jules Verne's Mysterious Island" יצא לאקרנים בשנת [[1961]]. ביום סוער במיוחד, שבויי מלחמה מ[[האיחוד]] נמלטים מהכלא הצבאי, בו הם נמצאים, עולים בכדור הפורח, העומד הכןמוכן במרכז העיר, ויוצאים ליעד לא ידוע. הם מוצאים את עצמם באי בודד באוקיינוס השקט. אל המתיישבים, מצטרפות בסרט ניצולות מאוניה ויחד הם מצליחים להישרד באי שלוש שנים. הקבוצה עוברת הרפתקאות, בין השאר מפגשים עם חיות קדמוניות, אך בעיתוי המתאים מופיעה עזרה מאלמוני. הוא גם מסייע להם בשיבה לעולם התרבותי. המציל מתגלה בתור [[קפטן נמו]] אשר יחד עם הצוללת [[נאוטילוס (ז'ול ורן)|נאוטילוס]] הגיע לאי אחרי שעבר עם שלושת ניצולי אונית המלחמה האמריקאית [[20,000 מיל מתחת למים]].
 
==תרגומים לעברית==
232

עריכות