קירקוס מקסימוס – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Plan Rome Caen Circus Maximus Colisée.jpg|ממוזער|300x300px|הקירקוס מקסימוס (הזירה הגדולה הנמצאת מעט שמאלה ממרכז התמונה), כפי שנראתשנראית ממודל של רומא מהמאה ה-4 לספירה.]]

ה'''קירקוס מקסימוס''' (ב[[איטלקית]]: Circo Massimo, נהגה '''צ'ירקו מאסימו''', ב[[לטינית]]: Circus Maximus, שמשמעותו "הזירה הגדולה ביותר") הינו [[קירקוס]] שהיה מיועד לבידור ההמונים ולמירוצי מרכבות וסוסים והיווה מקום מפגש המוני ב[[רומא העתיקה]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Cody Scott Ames|שם=Rome’s seat of passion: An assessment of the

archeology and history of the Circus Maximus|כתב עת=Cogent arts & Humanities}}</ref>. האצטדיון ממוקם בעמק שבין [[גבעת הפלטין]] ל[[גבעת האוונטין|גבעת האבנטין]] והיה הראשון שנבנה ברומא העתיקה והגדול מכל האצטדיונים שנבנו בעקבותיו, הן מבחינת ממדיו והן מבחינת כמות הצופים חסרת התקדים שהכיל. כיום המקום משמש כפארק ציבורי.

אורכו של הקירקוס היה 620 מטרים ורוחבו 140 מטרים.<ref>Humphery, עמ' 125.</ref>. הקירקוס הגיע לשיא גודלו במאה ה-1 לספירה והכיל 150,000 מקומות ישיבה. ייתכן שבעמידה הקירקוס הכיל עד 250,000 אנשים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://archive.org/stream/romanantiquities01dionuoft/romanantiquities01dionuoft_djvu.txt|הכותב=English translation by Earnest Cary, Ph. D., on the basis of the version of Edward Spelman|כותרת=The Roman antiquities of Dionysius of Halicarnassus|אתר=|עמודים=Chap. 3.68|תאריך=}}</ref>. רוחב היציעים הגיע לכדי 30 מטרים וגובהם ל-28 מטרים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ancient.eu/Circus_Maximus/|הכותב=Mark Cartwright|כותרת=Circus Maximus|אתר=Ancient History Encyclopedia|תאריך=}}</ref>.

למרות שבזירה עצמה התרחשו המשחקים, אין עדויות רבות לגביה. בתקופה המוקדמת היא ככל הנראה הורכבה משבילי עפר פשוטים ובתקופה הקיסרית המאוחרת נעשו נסיונותניסיונות לבנות בה משטחים באיכות גבוהה יותר. אחת הבעיות שנוצרו במהלך המירוצים היה האבק הרב שמרכבות סוסים יוצרות במהלך נסיעתן. לכן, ככל הנראה, הזירה כוסתה בשכבה דקה של חול שימזער תופעה זו. מתחת לזירה נמצאו תעלות ניקוז שנועדו למנוע מהקירקוס להיות מוצף בזמן שה[[טיבר]] עולה על גדותיו. קיסרים שונים נהגו לקשט את הזירה בצבעים שונים על מנת לייחד את תקופת קיסרותם.<ref>Humphrey, עמ' 84.</ref>. בנוסף, מספר פסלים, מצבות ואוביליסקים הוצבו במרכז הזירה לכבודם של אלים שונים.<ref>[[משתמש:Shalev Shahar/קירקוס מקסימוס#cite ref-1|'''^''']] Humphrey, עמ' 289.</ref>.

הפולבינר הינו מעין הכלאה של "יציע כבוד" ומקדש הנבנה ע"יעל ידי [[אוגוסטוס קיסר|אוגוסטוס]] במרכז הקירקוס. הוא התנשא לגובה רב והיווה מקדש מרשים במרכז הקירקוס, ממנו כביכול צפו הקיסרים על המשחקים יחד עם האלים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Augustus/Res_Gestae/4*.html|הכותב=|כותרת=The Res Gestae of Augustus|אתר=|תאריך=}}</ref>. רק המכובדים ביותר הורשו לצפות במשחקים ממנו, ומסופר שאוגוסטוס עצמו ומשפחתו נהגו לנצל נקודת תצפית זו. המילה "פולבינר" נובעת מהמילה הלטינית Pulvinus שמשמעותה ספה או כרית נוחה.<ref>Humphery, עמ' 78.</ref>. העדויות לגבי ישיבתם של הקיסרים הבאים אחרי אוגסטוס מעטות וקשות לפרשנות, אך נראה שלא תמיד כך היה הדבר. [[טראיאנוס]] אף הוא שיפץ באופן משמעותי את הפולבינר. עובדה זו מעניינת במיוחד מאחר וטראיאנוסשטראיאנוס עצמו בחר שלא לשבת במרומי הפולבינר ולצפות בנתיניו, אלא לשבת יחד איתם באותו היציע.<ref>Humphrey, עמ' 80.</ref>. ככל הנראה, הפולבינר נשמר במצב יחסית טוב עד [[המאה ה-16]].

כפי שבאיצטדיונישבאצטדיוני ספורט מודרניים ישנם קווים לבנים לסימון גבולות הזירה וקו הסיום, כך היה גם בקירקוס מקסימוס. ישנם מספר עדויות סותרות לגבי החומר ממנו הקווים היו עשויים. ייתכן והם סומנו על הקרקע ב[[סיד]], ב[[גיר]] או ב[[חרס]] וייתכן והם סומנו על ידי סרטים שנתלו באוויר או הונחו על הקרקע. לקווים הלבנים היה תפקיד מרכזי בסיוע לשופטים בהכרעת הזוכים במירוצים.<ref>Humphrey, עמ' 90.</ref>. למרות שהמיקום המדוייקהמדויק ותפקידם של הקווים הלבנים היה בעבר נתון למחלוקת בין החוקרים, כיום מקובלת ההנחה שהיו שלושה סוגי קווים:

'''קו הסיום:''' הקו שסימן את נקודת הסיום אשר לגבי מיקומו ישנה מחלוקת בין החוקרים. יש הטוענים שהוא למעשה היה זהה לקו השבירה ויש הטוענים שהוא מוקם כחצי מסלול לאחר קו השבירה.<ref>Humphrey, עמ' 85.</ref>.

אלו שני מקדשים אשר נבנו בסמוך לקירקוס מקסימוס. התאריך המדוייקהמדויק בהם נבנו לא ניתן לקביעה במדויק. ודאי שהם היוו חלק מהמכלול עוד לפני השיפוצים שבצע טראיאנוס, ויתכןוייתכן שנכללו בו לראשונה על ידי [[נירון קיסר|נרון]].<ref>Humphrey, עמ' 93.</ref>. מקורותיהם האמוניים של המקדשים נתונים במחלוקת. יש הטוענים שהם שריד לאמונות של כתות פאגניות שחיו באיזורבאזור ושסגדו לשמש ולירח.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jean Sorabella|שם=A Roman Sarcophagus and Its Patron|כתב עת=Metropolitan Museum Journal|עמ=75}}</ref>. לעומת זאת, יש הטוענים שמקדשים אלו "יובאו" מ[[מצרים העתיקה|מצרים]] בדומה לסממנים נוספים שהגיעו ל[[רומא העתיקה|רומא]] משם.<ref>Humphrey, עמ' 91.</ref>. החשיבות של מקדשים אלו הייתה רבה וניכרת בכך שציור שלהם הוטבע במטבעות בתקופתו של טראיאנוס. בנוסף, יש הטוענים שקו הסיום סומן ממש בסמוך למקדש השמש כך שחצייתו והניצחון קושרו עם מקדש השמש.<ref>Humphrey, עמ' 93.</ref>.

[[קובץ:Circus Maximus by Jean Léon Gérôme.jpg|ממוזער|250 פיקסלים]]כנהוג בקירקוסים נוספים ברחבי ה[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]], באמצע חצי העיגול של הקירקוס מקסימוס הוצבה קשת ניצחון גדולה ומרשימה. בשנת 80 לספירה, הוצבה הקשת על ידי ה[[הסנאט הרומי|סנאט]] כהקדשה לקיסר [[טיטוס]] בעקבות נצחונוניצחונו על היהודים וכיבוש [[ירושלים]]<ref name=":0">Humphrey, עמ' 97.</ref>. לאורך השנים ייתכן ומיקומה וצורתה של הקשת השתנו. למשל, תחילה היא נבנתה כקשת אחת גדולה ובתקופה מאוחרת יותר נבנתה מחדש כשלוש קשתות צמודות. בציור מ[[המאה ה-16]] נראה שהקשת עדיין עמדה, אך בימנו נותרו ממנה שרידים בלבד.<ref>Humphrey, עמ' 99.</ref>.

הייעוד המרכזי של הקירקוס מקסימוס היה כזירה ל[[מירוץמרוץ כרכרות]] – המופע הפופולרי ביותר ברומא. הכרכרות סודרו בשורה בתחילת המירוץ. המירוץ לרוב כלל שבע הקפות עד לסיום, כשכל הקפה נספרה בעזרת פסלי ביצים ענקיות או דולפינים, שהוזזו מעט לאחר כל הקפה כסימון לקהל.<ref>Humphrey, עמ' 153.</ref>. רוכבי הכרכרות לרוב החלו את דרכם כעבדים, אך המנצחים לפעמים זכו בסכום כסף רב שאיפשר להם לקנות את חירותם. ארבע קבוצות מרכזיות התחרו וסומנו בצבעים אדום לבן כחול וירוק. כפי שכיום אוהדים מזדהים עם קבוצה מסויימתמסוימת, גם ברומא אוהדים השתייכו למועדונים השונים ובתקופות שונות מועדני אוהדים אלו אף זכו לכוח פוליטי. רוכבי הכרכרות זכו לפופולריות רבה, יש האומרים אפילו יותר מהפופולריות להם זוכים ספורטאים בני זמננו. במקרים מסוייםמסוים סגדו למנצחים כמו שסגדו לאלים ולקיסרים. לדוגמאלדוגמה, אחד הרוכבים המפורסמים במהלך המאה השניההשנייה לספירה היה גאיוס אפוליוס דיאוקלס (Gaius Appuleius Dicoles) אשר החל את הקריירה שלו בגיל 18 ורכב עבור "הלבנים". לאחר 3 שנים עבר ל"ירוקים" ולאחר מכן רכב במשך 15 שנים עבור ה"אדומים". הוא זכה ב-1462 מתוך 4257 המירוצים בהם השתתף, הרוויח כסף רב ותהילה רבה.

הרוכבים עטו מיגון קל בלבד ורבים מהם נהרגו במהלך המירוצים מאחר ובעתשבעת נפילה הם יכלו להיגרר ולהירמס ע"יעל ידי מרכבה נוספת. בנוסף, הותר להשתמש באלימות על מנת לפגוע ביריבים במהלך המירוץ, כך שהמירוץ היווה למעשה זירת קרב. לפעמים נעשו ניסיונות לפגוע ברוכבים השונים טרם המירוץ בעזרת הרעלה או פציעה על מנת לסייע לקבוצה מסויימתמסוימת. בשונה מכרכרות מלחמה להן הוספו מיגון מברזל, כרכרות המירוץ היו קלות ככל הניתן והונעו לרוב על ידי 4 סוסים. רוב האירועים החלו בתהלוכות בהם ראשית הוכר תודה לממן האירועים, לאחר מכן צעדו המתחרים במירוץ, מוסיקאיםמוזיקאים ורקדנים ולבסוף צעדו כהני דת, שנשאו פסלים של האלים שלכבודם נערכו המירוצים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.vroma.org/~bmcmanus/circus.html|הכותב=Barbara F. McManus|כותרת=THE CIRCUS:

ROMAN CHARIOT RACING|אתר=|תאריך=}}</ref>.

למרות שייעודו העיקרי של הקירקוס היה מירוץמרוץ כרכרות, נערכו בו גם מופעים נוספים. על פי ההיסטוריון היווני [[דיוניסיוס מהליקרנסוס]], שכתב ביוונית על קדמוניות רומא, נוסדו בקירקוס מקסימוס ה[[המשחקיים הרומאיים|משחקים הרומיים]] (Ludi Romani) החל בשנת 499 לפנה"ס לכבוד האל [[יופיטר (מיתולוגיה)|יופיטר]], על ידי הדיקטטור פוסטומיוס (Postumius).<ref>Humphrey, עמ' 67</ref>. אלו הם המשחקים העתיקים ביותר ב[[רומא]] והם נערכו כל ספטמבר במשך 15 ימים וכללו מירוצי מרכבות ו[[תהלוכות צבאיות]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ancient.eu/Circus_Maximus/|הכותב=|כותרת=Circus Maximus|אתר=|תאריך=}}</ref> בדומה לנעשה בקוליסאום, אחד השעשועים האהובים על תושבי רומא היה צפייה בצייד טבח של חיות פרא. לדוגמאלדוגמה, ב-169 לפנה"ס, ניצודו 63 נמרים, 40 דובים ומספר פילים. עד סוף כהונתו של נרו, הקירקוס שימש כמקום המפורסם ביותר למופעי צייד.<ref>Humphrey, עמ' 71</ref>.

בשונה ממבנים עתיקים אחרים ברומא, הזירה של הקירקוס מקסימוס לא נהרסה באופן שיטתי על ידי התושבים המקומיים או שודדים, אלא נקברה באופן הדרגתי על ידי אדמת סחף. עם זאת, היציעים והמבנים של הקירקוס שימשו כחומרי גלם לבניה על ידי המקומיים במרוצת השנים. האתר כיום נמצא קבור כשישה מטרים מתחת לגובהו המקורי ולא מתבצעות עבודות רחבות היקף לחשיפתו בעיקר כיוון שהדבר כרוך בהקצאת משאבים רבים.<ref>Humphrey, עמ' 57</ref>.

כיום משמש הקירקוס מקסימוס כפארק ציבורי בו מתקיימים בקיץ קונצרטים ולעיתים מתרחשות בו התכנסויות ספונטיות. להקות רוק מפורסמות כמו [[ג'נסיס (להקה)|ג'נסיס]] וה[[הרולינג סטונז|רולינג סטונז]] ערכו בו הופעות ולאחר ניצחון איטליה ב[[מונדיאל 2006]] המונים הגיעו לקירקוס לחגוג.

על פי המסורת, אחד מהמיתוסים המכוננים של האימפריה הרומית התרחש בעמק עליו עתיד להיבנות הקירקוס; [[חטיפת הנשים הסביניות|אונס האישה הסבינית]]<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0026%3Abook%3D1%3Achapter%3D35|הכותב=Rev. Canon Roberts|כותרת=Titus Livius (Livy), The History of Rome, Book 1|אתר=|תאריך=}}</ref>. הקירקוס מקסימוס נבנה לראשונה בתקופת המלכים האטרוסקים (כ-600 לפנה"ס) על ידי לוקיוס [[לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס|טרקוויניוס פריסקוס]] ונכדו לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס.<ref>{{צ-ספר|מחבר=David Stone Potter, D. J. Mattingly|שם=Life, Death, and Entertainment in the Roman Empire|מו"ל=University of Michigan Press|שנת הוצאה=1999|עמ=290}}</ref>. על פי ספרו של ליבי "ההיסטוריה של רומא", היציעים הקדומים נבנו מעץ וכללו מחסה מהשמש ומהגשם, אשר נרקבו והוחלפו תכופות, והשטח כולו היה מוקף באדמות חקלאיות. כתוצאה מקרבתו של העמק בו שוכן הקירקוס לנהר ה[[טיבר]], המלכים האטרוסקים חפרו תעלות ייבוש שנועדו למנוע מהעמק מלהיות מוצף ובכך למעשה אפשרו את הקמת הקירקוס בעמק<ref name=":1" />. מקובל לראות בדיקטטור [[פוסטומוס קומיניוס אורוכוס|פוסטומיוס]] כראשון שמיסד את המשחקים השנתיים ב-[[499 לפנה"ס]].<ref>Humphrey, עמ' 66</ref>.

למרות הניסיונות להטות את זרימת ה[[טיבר]], מתוארים מספר מקרים בין [[המאה ה-5 לפנה"ס]] ל[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]], בהם הנהר הציף את העמק בו שכן הקירקוס מקסימוס.<ref>Humphrey, עמ' 68</ref>. בתקופה זו הקירקוס לא היה זירה סגורה מוקפת ביציעים, אלא שטח פתוח, שבזמן שלא התרחשו בו מרוצי כרכרות, נראה יותר כמו בזאר גדול, בו התקיימו מופעי רחוב ונפתחו דוכני מכר.<ref>Humphrey, עמ' 72</ref>. לאחר הניצחונות ב[[המלחמות הפוניות|מלחמות הפוניות]] הראשנה והשניהוהשנייה נראה כי נעשו מאמצים רבים לפיתוח המבנה וכן גדלו היקף התחרויות בו. בנוסף, נבנו לראשונה מושבים מאבן עבור הסנטורים בסמוך לעיקול בזירה הנחשב לנקודת תצפית טובה על המירוץ<ref>Humphrey, עמ' 69</ref><ref name=":1" />.

בתקופתו של [[יוליוס קיסר]] נבנו שתי שורות מושבים ארוכות משני צדי הקירקוס, שככל הנראה הושלמו בתקופתו של [[אוגוסטוס קיסר|אוגוסטוס]]. ב-[[31 לפנה"ס]], שריפה גדולה כילתה את רוב הקירקוס וסביר להניח ש[[אוגוסטוס קיסר|אוגוסטוס]] שיקם את המבנה על בסיס קווי המתאר שיצר [[יוליוס קיסר]].<ref>Humphrey, עמ' 76.</ref>. לפיכך, ניתן לומר שקווי המתאר לקירקוס מקסימוס, כפי שאנו מכירים אותו כיום, הונחו בתקופתו של [[יוליוס קיסר]].<ref>Humphrey, עמ' 75</ref>. ישנן עדויות רבות מתקופה זו לגבי סידורי הישיבה בקירקוס. בשני שירים של המשורר [[אובידיוס]] (Ovid)<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0069%3Atext%3DArs%3Abook%3D1|הכותב=|כותרת=Ars Amatoria The Art of Love|אתר=|תאריך=}}</ref> מסופר על ביקורו בקירקוס ועל התרשמותו ממנו. נראה שגברים ונשים הורשו לשבת זה לצד זו, ולכן, לעומת תיאטראות אחרים בהם נאסר על גברים ונשים לשבת יחדיו, ייתכן והקירקוס היווה פלטפורמה להיכרויות בין המינים.<ref>Humphrey, עמ' 76.</ref>. ייתכן ו[[אובידיוס]] (Ovid) צווה על ידי [[אוגוסטוס קיסר|אוגסטוס]] לכתוב את השירים לאחר שהוכנסו לתוקף הנחיות חדשות לגבי סידורי הישיבה. השורות הראשונות נשמרו לסנטורים ומעליהם נשמרו 14 שורות עבור מעמד הפרשים המיוחסים (Equites). לרוב רק לובשי [[טוגה]] הורשו להיכנס לקירקוס, אך במקרים מסוייםמסוים נעשו חריגות.<ref>Humphrey, עמ' 77.</ref>.

==== הקירקוס מאוגוסטוס עד טראיאנוס ====

בשנת 12 לספירה הקירקוס הוצף שוב ובשנת 36 לספירה חלקים ממנו נשרפו.<ref>Humphrey, עמ' 100.</ref>. עבודות השיקום בוצעו על ידי [[קלאודיוס]] וככל הנראה הוא שם קץ לשטפונות הקירקוס מכיוון שלאחר שיפוץ זה לא מתועדים עוד שטפונות. בשנת 64 לספירה [[השריפה הגדולה של רומא|השריפה הגדולה ביותר בהיסטוריה של רומא]] פקדה אותה במשך תשעה ימים וכילתה חלקים נרחבים מהעיר, בין היתר, חלק גדול מהקירקוס מקסימוס ומהמקדשים הסמוכים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://penelope.uchicago.edu/Thayer/E/Roman/Texts/Suetonius/12Caesars/Nero*.html|הכותב=C. Suetonius Tranquillus|כותרת=The Lives of the Twelve Caesars|אתר=|מידע נוסף=תחת "נרו", פרק 38|תאריך=}}</ref>. קשה לדעת כמה מעבודות השיקום בוצעו על ידי נרו, אך ככל הנראה, מאחר שהוא אהב מירוצים, ייתכן והוא זה ששיפץ את הקירקוס באופן משמעותי. קרוב לודאי שוספסיאנוס וטיטוס המשיכו את מלאכת השיפוצים והיא הסתיימה סופית בתקופתם.<ref>Humphrey, עמ' 101.</ref>.

מקורות רבים מצביעים על כך ש[[טראיאנוס]] שיפץ באופן משמעותי את הקירקוס לאחר ששריפה נוספת כילתה חלקים ממנו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://penelope.uchicago.edu/~grout/encyclopaedia_romana/circusmaximus/circusmaximus.html|הכותב=Grout, J|כותרת=Circus Maximus|אתר=|תאריך=}}</ref>. השיפוצים הסתיימו בשנת 103 לספירה ובהם הקירקוס הגיע לשיא תפארתו ויופיו.<ref>Humphrey, עמ' 103.</ref>. נראה כי המוטיבציה המרכזית של [[טראיאנוס]] בשיפוץ הקירקוס הייתה זכיית אהדת הציבור. דגם של הקירקוס הוטבע במטבעות [[ברונזה]] להן הייתה תפוצה רחבה יותר ממטבעות יקרים יותר וכך הבשורה על שיפוץ הקירקוס התפשטתה ו[[טראיאנוס]] חיזק את שלטנו.<ref>Humphrey, עמ' 104.</ref>.

אין עדויות רבות על הנעשה בקירקוס בתקופה זו. תחת קיסרותו של [[אנטונינוס פיוס|אנטונינוס פיוס]] עמוד נפל ויציע שלם נפל איתו, וכתוצאה מהתאונה 1112 אנשים ניספו. ככל הנראה האתר תוקן קצת לאחר התאונה.<ref>Humphrey, עמ' 115.</ref>. באחד מהמטבעות שהוטבעו על ידי גתה [[קרקלה|וקרקלה]] נראה הקירקוס עם חיות וספינה, כך שנראה שהחיות יוצאות מהספינה. בעבר היו היסטוריונים שטענו שחלק מהזירה הוצפה להמחשת שייט של ספינה אך כיום מקובל להניח שהספינה ניצבה רק כדגם בצמוד לזירה.<ref>Humphrey, עמ' 116.</ref>.

הקיסר [[קרקלה]] ביצע מספר שדרוגים בקירקוס מקסימוס כשהמשמעותי בהם היה הרחבתם של הקרסרס (Carceres), השערים מהם בוצע הזינוק אשר נמצאים מול חצי העיגול הרחוק מהשער. עם זאת, המאפיינים המרכזיים של הקירקוס, כפי ששופץ על ידי [[טראיאנוס]], עדיין נראים במטבעות מהתקופה.<ref>Humphrey, עמ' 118.</ref>.

בתקופת הקיסרים המאוחרים לא בוצעו שינויים משמעותיים בארכיטקטורה או בשימוש של הקירקוס. אסון גדול פקד את הקריקוס תחת קיסרותו של [[דיוקלטיאנוס|דיוקליטיאנוס]] (Diocletian) בו קרסו היציעים וכ-13,000 צופים נספו. לאחר מספר שנים הנזק תוקן, ונבנו מספר מרחצאות בסמוך לקירקוס עבור הקיסר.<ref>Humphrey, עמ' 128.</ref>. ב-312 לספירה, [[קונסטנטינוס]] (Constantine) הוסיף עיתורים נוספים לקירקוס, שעל פי מקור מסוייםמסוים היו עמודים נוצצים מזהב. ב-[[357]], [[קונסטנטיוס השני|קונסטנטינוס השני]] הוסיף [[אובליסק|אוביליסק]] נוסף וככל הנראה מאחר וייחסשייחס חשיבות גדולה למשחקים בקירקוס הוא ציווה על כל הסנטורים להיות נוכחים במשחקים.<ref>Humphrey, עמ' 129.</ref>. במאה החמישית לספירה חזרו לתקופה קצרה מופעי הצייד בקירקוס אך מעמדו של הקירקוס מקסימוס ירד בהדרגה עם ירידת חשיבותה של [[רומא|העיר רומא]] עצמה.<ref>Humphrey, עמ' 131.</ref>. המירוץ האחרון נערך בקירקוס מקסימוס ב-[[549]] לספירה.<ref>Humphrey, עמ' 131.</ref>.

=== הקירקוס לאחר חורבן האימפריה הרומית ===

לאחר [[המאה ה-6]] למעשה הופסק להעשות בקירקוס שימוש כזירת מירוצים והוא ננטש. החלקים התחתונים שלו כוסו באדמת סחף במשך השנים והאבנים שהרכיבו את היציאים נבזזו על ידי מקומיים. בשנת 1145 הקירקוס הועבר לידי משפחת פרנג'יפני החזקה שהפכה את הקשת של טיטוס למגדל במבצר. בציור מ[[המאה ה-16]], נראה שהיציעים הן ב[[גבעת הפלטין]] והן ב[[גבעת האוונטין|גבעת האווטין]] עדיין קיימים אך מצבם ירוד. העמק בו שוכן הקירקוס הפך בהדרגה לגן של הכנסיות והמנזרים הסמוכים.<ref>Humphrey, עמ' 58</ref>. ההתפתחות המצערת ביותר עבור הקירקוס מקסימוס התרחשה בשנת 1852 כאשר חברת הגז האנגלו-איטלקית הפכה את המקום לאזור העבודה שלה. לאחר מאבק של אקטיביסטים וארכיאולוגייםוארכאולוגיים, לבסוף, ב[[1910|שנת 1910]] אתר העבודה הועבר לקצה העיר. בשנות ה-30 של המאה ה-20 הקירקוס מקסימוס הוכרז כפארק ארכיולוגי ומאז הוא משמש כפארק ציבורי פתוח בו לעיתים מתקיימות התכנסויות המוניות.<ref>Humphrey, עמ' 57</ref>.[[קובץ:Obelisk-popolo.jpg|303x303px|ממוזער|האובליסק בפיאצה דל פופולו]]

== החפירות הארכיולוגיות לחשיפת הקירקוס ==

התיעוד הראשון לחפירות לחשיפת הקירקוס מקסימוס מגיע [[1587|משנת 1587]] בה ה[[סיקסטוס החמישי|אפיפיור סיקסטוס ה-5]] הורה על חשיפת האוביליסקלים שבעמק שבו שכן הקירקוס. אחד מהאוביליסקים הללו ממוקם כיום ב[[פיאצה דל פופולו|פיאזה דל פופולו]]. לאחר כמה מאות שנים, [[1876|ב-1876]], בעת חפירות שבוצעו לצורך בניית תעלות ביוב, נמצאו לבנים עתיקות ומדרכה שנעו לאורך הציר האורכי של הקירקוס, כ-11 מטרים מתחת לרחוב המודרני. עשר שנים מאוחר יותר, נמצאו ב[[גבעת הפאלאטין|גבעת הפלאטין]] הצופה על הקירקוס לבנים שככל הנראה היווו מושבים ביציעים של הקירקוס. התקדמות משמעותית בחשיפת הקירקוס נעשתה ע"יעל ארכיאולוגידי ארכאולוג בשם ביגוט (Bigot) בתחילת [[המאה ה-20]]. הוא הצליח לאתר את השרידים של הקירקוס, לאמוד את מידותיו ואף למצוא את המקום המשוער של פודיום המנצחים.<ref>Humphrey, עמ' 106.</ref>. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נערכו חפירות משמעותיות בהן נחשפו חלקים מהשער של טיטוס, וחלק נכבד מחצי העיגול של הקירקוס. בשנות ה-40 של המאה ה-20 ארכיאולוגיםארכאולוגים איטלקיים איתרו את המשטח של הזירה עצמה בעומק 12 מטרים מתחת לרחוב המודרני. [[1976|ב-1976]] נעשו חפירות נוספות בהן נמצאו חלקים נוספים של תעלות הביוב, חנויות ו[[בית מרחץ|בתי מרחץ]] בסמוך לקירקוס.<ref>Humphrey, עמ' 109.</ref>. עבודות נוספות ומשמעותיות נעשו [[1982|ב-1982]], בהם נחשפו חלקים נוספים מחצי העיגול שנחשף ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] וכן חצי העיגול בצידה השני של הזירה.<ref>Humphrey, עמ' 110.</ref>.

* [[מרוץ מרכבות|מירוץמרוץ מרכבות]]