מילת – הבדלי גרסאות

'''מילֶת''' ([[טורקית עות'מאנית]] '''ملت'''; [[טורקית]] '''Millet''') הוא השם שניתן ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] לכל עדה או קהילה דתית מוכרת ומוגנת על ידי החוק. השם התייחס גם לדת השלטת ה[[אסלאם|מוסלמית]] ה[[סונה|סונית]] שבה ראש המילטהמילת היה [[שייח-אל אסלאם]] וכן למיעוטים הדתיים המוכרים באימפריה.

'''שיטת המילת''' הייתה השיטה ה[[משפטים|משפטית]] שהונהגה ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]] החל מ[[המאה ה-19]] כחלק מרפורמות ה[[טנזימאט]]. לפי השיטה האדם כפוף – בתחום [[דיני משפחה|דיני המשפחה]] – לדין הדתי של עדתו הדתית, ולעיתים לסמכות השיפוט הבלעדית של בית-הדין הדתי של עדתו. זאת בניגוד לדין האזרחי, ה[[מג'לה]], שהיה תקף לכל תושבי האימפריה. מקור המושג "מילטמילת" הוא במילה ה[[ערבית]] "מילה" או "מלה" ('''ملة''').

על פי שיטת ה"מילטמילת", ראשי המילטהמילת, לרוב ראש הדת שחבריה במיעוט היו אחראים על קהילותיהם וכפופים ישירות ל[[סולטאן עות'מאני|סולטאן העות'מאני]]. למילטיםלמילתים הייתה מידה רבה של כוח בתוך קהילותיהם, הם קבעו חוקים משלהם וגבו מסים. תפיסת המילטהמילת הביאה ל[[אוטונומיה]] פנימית ודתית רבה ול[[פלורליזם]] כלפי ה[[מיעוטים]] ברחבי האימפריה. שורשיה נטועים במדיניות ה[[ד'ימי]] שהייתה נהוגה כלפי בני המיעוטים ה[[מונותאיזם|מונותאיסטים]] במדינות ה[[אסלאם]].

שיטת המילטהמילת בוטלה ב[[טורקיה]] ב[[רפורמות אטאטורק]], אך נשארה בתוקף במדינות פוסט עות'מאניות רבות, כגון [[ירדן]], [[מצרים]], [[לבנון]] ו[[עיראק]]. גם בארץ ישראל אומץ המילטהמילת, בתחום דיני המשפחה, על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]] ובהמשך עוגן בחוק ב[[מדינת ישראל]]. השיטה מאפשרת כיום ל[[יהודים]], [[מוסלמים]], [[נוצרים]] ו[[דרוזים]] להחזיק בבתי דין דתיים עצמאיים ולאכוף דיני אישות משלהם, ללא התערבות המדינה. כך לדוגמה פוסק בית הדין היהודי על פי דיני [[המשפט העברי]] והמוסלמי על פי חוקי ה[[שריעה]].