קירקוס מקסימוס – הבדלי גרסאות

התיעוד הראשון לחפירות לחשיפת הקירקוס מקסימוס מגיע [[1587|משנת 1587]] בה ה[[סיקסטוס החמישי|אפיפיור סיקסטוס ה-5]] הורה על חשיפת האוביליסקלים שבעמק שבו שכן הקירקוס. אחד מהאוביליסקים הללו ממוקם כיום ב[[פיאצה דל פופולו|פיאזה דל פופולו]]. לאחר כמה מאות שנים, [[1876|ב-1876]], בעת חפירות שבוצעו לצורך בניית תעלות ביוב, נמצאו לבנים עתיקות ומדרכה שנעו לאורך הציר האורכי של הקירקוס, כ-11 מטרים מתחת לרחוב המודרני. עשר שנים מאוחר יותר, נמצאו ב[[גבעת הפאלאטין|גבעת הפלאטין]] הצופה על הקירקוס לבנים שככל הנראה היווו מושבים ביציעים של הקירקוס. התקדמות משמעותית בחשיפת הקירקוס נעשתה על ידי ארכאולוג בשם ביגוט (Bigot) בתחילת [[המאה ה-20]]. הוא הצליח לאתר את השרידים של הקירקוס, לאמוד את מידותיו ואף למצוא את המקום המשוער של פודיום המנצחים.<ref>Humphrey, עמ' 106.</ref> בשנות ה-30 של המאה ה-20 נערכו חפירות משמעותיות בהן נחשפו חלקים מהשער של טיטוס, וחלק נכבד מחצי העיגול של הקירקוס. בשנות ה-40 של המאה ה-20 ארכאולוגים איטלקיים איתרו את המשטח של הזירה עצמה בעומק 12 מטרים מתחת לרחוב המודרני. [[1976|ב-1976]] נעשו חפירות נוספות בהן נמצאו חלקים נוספים של תעלות הביוב, חנויות ו[[בית מרחץ|בתי מרחץ]] בסמוך לקירקוס.<ref>Humphrey, עמ' 109.</ref> עבודות נוספות ומשמעותיות נעשו [[1982|ב-1982]], בהם נחשפו חלקים נוספים מחצי העיגול שנחשף ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] וכן חצי העיגול בצידה השני של הזירה.<ref>Humphrey, עמ' 110.</ref>