דשונת – הבדלי גרסאות

'''דְּשוֹנֶת''' (ב[[לעז]]: '''קוֹמְפּוֹסְט''') היא [[דשן]] עשיר שנוצר מ[[זבל אורגני]] שהתפרק ואפשר להחזירו ל[[קרקע]] ולטייב אותה. בטבע מתרחש תהליך תמידי ויעיל מאוד של מיחזור אורגני, כאשר כל הפסולת של אורגניזם אחד (למשל עלים שנשרו מעץ), משמשת כמשאב עבור אורגניזמים אחרים (למשל חיידקים וחרקים הניזונים מהעלים ומפרקים אותם בחזרה לאדמה). כל ה[[פירות]], ה[[ירקות]] והצמחים יירקבו בסופו של דבר, אך כדי להחיש את התהליך ולמנוע [[ריקבון]] בלתי מבוקר, הפסולת האורגנית מפורקת על ידי [[חרקים]] ו[[חיידקים]] בנוכחות אוויר (פירוק אירובי). ניתן גם להעביר צואה אנושית לקומפוסט, תוך שמירה על כללים מסוימים, ובכך לחסוך מים בשירותים וחומר אורגני שמגיע ל[[מטמנה|מטמנות]]{{הערה|1=Joseph Jenkins,[http://weblife.org/humanure/chapter2_4.html from The Humanure Handbook]}}. כאשר הקומפוסט מוכן משקלו הוא כ50 אחוזים מן הכמות ההתחלתית והוא מכיל בערך 60-7060–70 אחוזים של חומר אורגני.

* השלב הראשון מתרחש במהלך 24-4824–48 השעות הראשונות והוא מכונה השלב ה[[מזופילי]]. טמפרטורת הקומפוסט עולה ל-c°40-50, אז מתפרקים הסוכרים ושאר החומרים המתפרקים בקלות בקומפוסט. בסוף שלב זה מכיל הקומפוסט [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] [[תרמופיל]]יים בלבד המותאמים לשרוד בתנאי חום קיצוניים.

* בשלב השני, הוא השלב ה[[תרמופיל]]י, הטמפרטורה עולה ל- c°40-80 והוא יכול להמשך חודשים במהלכם ערימת הקומפוסט עוברת מספר הפיכות כדי שכל חלקי הקומפוסט יחשפו לטמפרטורה הגבוהה{{הערה|שם=had|1= י. הדר, ר. כהן, ([[1996]]). "הדברה ביולוגית של מחלות המועברות בקרקע באמצעות קומפוסט". '''מחקר חקלאי בישראל''', כרך ח' (101-126101–126). [[בית דגן]]: מנהל המחקר החקלאי.}}. בשלב זה מתרחש פירוק חומרים קשי פירוק כמו [[תאית]]. כמו כן החום הגבוה משמיד [[פתוגניות|מיקרואורגניזמים מחוללי מחלות]], כמו גם [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] ו[[נבג]]ים.

* '''השיטה הסגורה''', שבה מניעים את הקומפוסט דרך [[ריאקטורים]] בתהליך שלוקח 7-127–12 ימים ובסופו הקומפוסט מונח שוב בערימות להמשך התהליך. יתרון השיטה הסגורה הוא שמתאפשרת יותר בקרה על התנאים, כך מושגים תנאי ה[[נקודת קיצון|אופטימום]] ותהליך הקומפוסטציה מהיר יותר{{הערה|שם=hal}}.