הקונגרס הציוני העולמי הראשון – הבדלי גרסאות

הרצל הגיע לבזל ארבעה ימים לפני פתיחת הקונגרס והשתכן במלון "שלושת המלכים". כשניגש לבדוק את המשרדים שהעמידה העירייה לרשות הקונגרס, גילה כי הם מוקמו בחנות של [[חייט]]. כדי למנוע לגלוג, הורה לכסות בבד את שלט החנות. לאחר מכן יצא לראות את אולם הקונגרס. העסקן הציוני דוד פארבשטיין מציריך, שכר לשם כך מרתף בירה עם בימה שהתאימה לבידור קל. הרצל ביטל את העסקה והעביר את הקונגרס לאולמי ה[[קזינו]] העירוני. מעל פתח הכניסה נתלה דגל כחול-לבן. [[דוד וולפסון]] סיפר בזיכרונותיו כי בחיפושו אחר דגל מתאים, חשב על ה[[טלית]] ולכן הזמין דגל כחול-לבן מעוטר ב[[מגן דוד]]. רוב הצירים שהגיעו ברכבות לבזל נסעו במחלקה השלישית. הם נרשמו במשרד של הרצל וקיבלו את כרטיסי הציר שלהם, שעליו היתה תמונת איכר זורע תלמים המתמשכים עד [[הכותל המערבי]]. מלבד אירופה, הגיעו צירים גם מארץ ישראל, מצפון-אפריקה ומאמריקה. רחובות בזל היו מלאים קהל ססגוני מכל רחבי העולם היהודי. הרב הראשי של צרפת, [[צדוק כהן]], נענה לעמדת הברון רוטשילד ולא הגיע לקונגרס. הצירים סעדו במסעדה הכשרה של בראונשוייגר. הם ענדו תגים כחולים ועליהם 12 כוכבים אדומים וזהובים והמילים בגרמנית "הפתרון היחיד לשאלת היהודים הוא יסוד מדינת היהודים".{{הערה|[[עמוס אילון]], '''הרצל''', עמ' 261–262.}}