ישכר דב רוקח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות
עריכה
שורה 24:
נולד ב[[תל אביב]] לרב [[מרדכי רוקח]] מ[[בילגוריי]], ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הוא אחיין של רבי [[אהרן רוקח]], ה[[אדמו"ר]] הקודם מבעלז הקודם. כשהיה בן שנתיים התייתם מאביו והוא גדל והתחנך בצל דודו האמור.
 
לאחר פטירת דודו בשנת [[תשי"ז]] ללא צאצאים, החליטו ראשי החסידות להמתין לילד, שהיה בן תשע בלבד, עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "ה[[ינוקא]]" וחינוכו הוטל על כמה מזקני החסידים. מי שגידלו ושימש פטרונו ומגדלו היה משה טוביה גרינצוויג, גבאו של האדמו"ר.
 
ב[[בר מצווה]] שלו שנערכה במרכז חסידות בעלז בתל אביב, השתתפו אלפי [[יהדות חרדית|חרדים]], ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז-קלויזנבורג|צאנז-קלויזנבורג]] ו"הגאון מטשיבין" רבי [[דב בריש ווידנפלד]].
שורה 38:
קבוצת חסידים קטנה שלא קיבלה את מינויו כאדמו"ר פרשה מחסידות בעלז, וכונתה בחסידות "המורדים". במשך השנים קיבלו חלקם את מרותו של בן-דודו, רבי [[יהושע רוקח (בני ברק)|יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה|מחנובקה]].
 
האדמו"ר מכונה בחסידות "דער רוּב"{{הערה|1=לעיתים נדירות: "מוהרי"ד". {{כיכר השבת|חיים שקדי|נדיר: שמו של האדמו"ר מבעלזא מופיע על השלט|בעלזא-21|3 ביוני 2011}}.}} ("הרב", בניגוד לרוב החסידויות בהםשבהן מכונה האדמו"ר "דער רבי" - "הרבי"), כיתר אדמו"רי בעלז, שכונו כך כיוןכיוון שבנוסף לאדמו"רותםששימשו שימשוגם כרבני העיר [[בלז]].
 
לאחר הכתרתו התגורר האדמו"ר ברחוב גשר החיים בשכונת [[מקור ברוך]] שב[[ירושלים]], בקרבת ישיבת בעלז. לאחר בניית [[קריית בעלז]] עבר להתגורר בשכונה החדשה, ובהמשך נכנס להתגורר בבית הצמוד ל[[מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלז|בית הכנסת של החסידות]]. בבית קיים בית כנסת פרטי שבו מתפלל האדמו"ר ב[[ימי חול|ימות החול]] וכן [[מקווה]] פרטי וחדרי קבלת קהל. בקומה התחתונה אולם המכונה "דער גרויסע שטוב" (החדר הגדול) שבו הוא מנהל את הטישים.