קרב קורסק – הבדלי גרסאות

הפיקוד הסובייטי הציב כ-20 אלף קני ארטילריה בבליטת קורסק, מתוכם כ-6,000כששת [[תותחאלפים נ"ט'''תותחי 76.2 מ"מ ZISZiS-3|תותחי שדה''' בקוטר 76.2 מ"מ]], ששימשו גם כתותחי נ"ט, וכמעט אלף מטולי רקטות מדגם [[קטיושה]]. צפיפות הארטילריה בשטח הבליטה הייתה חסרת תקדים. הכוחות הסובייטיים במבלט קורסק כללו יותר רגימנטים של ארטילריה מאשר רגימנטים של חיל רגלים{{הערה|שם=רוברטס}}. הפיקוד הסובייטי ייעד לארטילריה תפקיד מרכזי בהדיפת המתקפה הגרמנית. תותחי השדה והתותחים הבינוניים והכבדים נועדו להפגיז ריכוזי כוחות באזורי העורף ובקרבת החזית, לפגוע בסוללות הארטילריה של האויב, ולהפריד בין כוחות ה[[חי"ר]] וה[[חרמ"ש]] לבין הטנקים הגרמנים במהלך ההתקפה, ואילו תותחי הנ"ט נועדו לפגוע בשריון הגרמני בירי בכינון ישיר, ולבלום את התקדמותו. תותחי הנ"ט הופעלו בשיטה שהועתקה מהגרמנים, ואשראשר נודעה בפיהםבשם כ[['''פקפרונט]]''' (חזית תותחי נ"ט). בשיטה זאת קובצו יחדיו עד עשרה תותחים נ"ט -הופעלו בדרך כלל תותחי נ"ט מהדגם הנפוץ 76.2 מ"מ -תחת בפיקודפיקוד קצין אחד, שנועדוונועדו לרכז את אישם נגדכנגד מטרה בודדת בכל פעם, כדי להבטיח את השמדתה. מערכי העמדות הסובייטיים בבליטת קורסק נבנו בצורה שנועדה לתעל את כוחות השריון הגרמנים ל"שטחי השמדה", שכוסו על ידי מספר רב של "פקפרונט", שנפרסו לעומק, כך שגם במקרה שהטנקים הגרמניים יצליחו לחלוף ללא פגע על פני קבוצה אחת כזאת, כמעט ודאי היה שיותקפו מהאגף על ידי קבוצה אחרת{{הערה|אורגיל, דאגלס. '''הטנק: עיונים בתולדות הטנק ובהתפתחותו''', הוצאת [[מערכות]], [[1980]]. עמ' 183-182}}.