החינוך העצמאי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 2:
'''החינוך העצמאי''' הוא מערך החינוך המרכזי ל[[בית ספר|בתי הספר]] ה[[חרדים]] ב[[ישראל]]. הוא מאגד מספר מסגרות חינוך המזוהות עם המפלגות החרדיות-אשכנזיות, [[אגודת ישראל]], ו[[דגל התורה]].
[[קובץ:ר אהרן קוטלר נואם בכנס של החינוך העצמאי.jpg|ממוזער|רבי [[אהרן קוטלר|אהרן קוטלר נואם]] בכנס של החינוך העצמאי.]]
מערכת החינוך של החינוך העצמאי כוללת את רשת בתי הספר היסודיים לבנות [[בית יעקב]], רשתות החינוך [[שובו]] ו[[נתיבות משה]] הפונות לציבור [[מסורתיים|מסורתי]] ו[[חילונים|חילונ]]י, ובתי ספר רבים נוספים. בשנת הלימודים [[ה'תשע"ח]] לומדים בה למעלה כמאה אלף תלמידים{{מקור}}.
==רקע==
[[חוק חינוך ממלכתי]], שנחקק בשנת [[1953]], איחד את [[שיטת הזרמים בחינוך|הזרמים השונים]] שהתקיימו ב[[חינוך בישראל|מערכת החינוך בישראל]] לשתי מסגרות: [[חינוך ממלכתי]] ו[[חינוך ממלכתי דתי]]. מסגרות אלה נמצאות בניהולו ובפיקוחו של [[משרד החינוך]]. מחוץ למסגרת זו נותרו בתי הספר של אגודת ישראל שפעלו עד אז במסגרת [[שיטת הזרמים בחינוך#.D7.94.D7.96.D7.A8.D7.9D .D7.A9.D7.9C .D7.90.D7.92.D7.95.D7.93.D7.AA .D7.99.D7.A9.D7.A8.D7.90.D7.9C|"הזרם הרביעי"]]. הם סירבו להשתלב במסגרות אלו מחשש שתיפגע עצמאותם וקיבלו בחוק מעמד מיוחד{{הערה|{{חרות||"חוק החינוך הממלכתי" אושר|1953/08/13|00120}}}}. הקמת החינוך העצמאי לוותה בהתנגדות הן מצד גורמים חרדיים מתונים כמו [[פועלי אגודת ישראל|פא"י]] ו[[חסידות חב"ד|חב"ד]] שפעלו עד אז במסגרת הזרם הרביעי אולם פקפקו ביכולת של החינוך העצמאי להתקיים מבחינה כלכלית וחברו למסגרת החינוך הממלכתי דתי, והן מצד גורמים קיצוניים אשר חששו כי הפיקוח החלקי של משרד החינוך יכול לפגוע בעצמאות החינוך החרדי{{הערה|{{הצופה|צבי אשל|עצמאותו של החינוך האגודאי|1953/06/12|002}}}}.
[[קובץ:ישיבת מועצת של החינוך העצמאי.jpg|ממוזער|ישיבת מועצת של החינוך העצמאי.]]
החינוך העצמאי הוקם על ידי [[מועצת גדולי התורה]] של אגודת ישראל וחברי המועצה מונו לחברי הדירקטוריון שלו, למסגרת החינוך העצמאי נכנסו בתי הספר המזוהים עם אגודת ישראל. הבולטים בהם היו המוסדות ב[[ירושלים]] של הרב [[הלל ליברמן]], והרב [[פנחס לוין]] (בנות) ו[[משה פרוש]] (בנים); ב[[תל אביב]] - "בית יעקב" בראשות [[מאיר שצ'רנסקי]], הראשון ביישוב החדש בארץ ישראל (נוסד ב[[ה'תרצ"ג]]), וב[[חיפה]] - בית הספר לבנות של הרב [[מאיר ווידיסלבסקי]], המפקח הראשון של הרשת היה הרב [[זלמן ינקלביץ]]. כשנה לאחר הקמתו מונה למנהל החינוך העצמאי הרב [[צבי שרגא גרוסברד]]{{הערה|{{הצופה||חלופי גברי במרכז החינוך העצמאי|1954/08/08|00239}}}}, שניהל אותו עד פטירתו, כשלאחריה ניהל את החינוך העצמאי [[מאיר לוריא]], [[חסידות סלונים|חסיד סלונים]] עד לפטירתו בשנת [[ה'תשס"ח]] ([[2008]]). לאחריו שימש המשנה למנכ"ל, צבי בוימל כמנהל בפועל עד אוקטובר [[2015]], אז פרש מתפקידו הניהולי ומנכ"ל [[לב לאחים]], הרב [[אליעזר סורוצקין]], מונה למנכ"ל קבוע{{הערה|1={{כיכר השבת|ישראל כהן|הרב צבי בוימל פרש, הרב אליעזר סורוצקין מונה למנכ"ל|183345|18 באוקטובר 2015}}{{ש}}{{בחדרי חרדים|אבי בלום|רוקדים, דוקרים ובוכים • טורו של אבי בלום|91087}}}}.[[קובץ:גדולי ישראל בנובוטל חינוך עצמאי.jpg|ממוזער|300x300px|[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|האדמו"ר מסדיגורא]], [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]], [[יוסף שלום אלישיב|הרב אלישיב]], [[אהרן יהודה לייב שטינמן|הרב שטיינמן]], הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ|מיכל יהודה ליפקוביץ']] והרב [[נסים קרליץ]] בכינוס החינוך העצמאי ה'תשס"ט]]בשנת [[2009]] הקימו מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה עמותה חדשה לחינוך העצמאי, תחת האגודה העות'מאנית שהייתה עד אז{{הערה|יצחק לב ארי,[http://www.bholworld.com/Article_old.aspx?id=10909 כינוס גדולי התורה: ההחלטות] באתר בחדרי חרדים}}. הוחלט כי הנהלת החינוך העצמאי תורכב מ-14 חברים, מחציתם מאגודת ישראל ומחציתם מדגל התורה. בתוך אגודת ישראל מוקצים שלושה נציגים ל[[חסידות גור]], נציג אחד ל[[חסידות ויז'ניץ]], נציג אחד ל[[חסידות סלונים]] ושני נציגים לסיעת [[שלומי אמונים]]{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי כהן ועקיבא ווייס|הנספחים נחשפים: 'דגל' התחייבה ל-50% חסידים בחינוך העצמאי|99772|3 באפריל 2016}}}}.
==פעילות החינוך העצמאי ותקצובו==
במסגרת החינוך העצמאי פועלים בעיקר בתי הספר לבנות במגזר החרדי, ומוסדות תורניים לבנים הפונים למגזר הדתי והמסורתי כמו רשתות נתיבות משה ו[[שובו]]. השליטה והפיקוח של משרד החינוך על מסגרות החינוך העצמאי{{הערה|במסגרת [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ChinuchMukar/ האגף לחינוך חרדי]}}, מצומצמים ביחס למסגרות הממלכתיות{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מהפכה ברשתות החינוך החרדי? תלוי את מי שואלים|1.2202886|29 בדצמבר 2013}}}}, כאשר הוקם נקבע כי הוא יתוקצב בחלקו על ידי המדינה, ובחלקו מתרומות ושכר לימוד, כך בתחילת דרכו מומן על ידי המדינה בשיעור של 60%{{הערה|{{הצופה||סכסוכי תקציב ב"חינוך העצמאי"|1954/01/11|00401}}}} שיעור השתתפות המדינה עלה במשך השנים, אולם בשנת 1992 נקבע בתיקון לחוק יסודות התקציב כי החינוך העצמאי ו[[מעיין החינוך התורני]] המזוהה עם [[מפלגת ש"ס]], יקבלו תקצוב זהה לתקצוב החינוך הממלכתי בארץ{{הערה|אייל ברגר, [http://toravoda.org.il/%D7%9E%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%9C/ "מממלכתיות לשוויון": מדיניות התקצוב של בתי ספר במעמד 'מוכר שאינו רשמי' בין השנים 1949-2007], ינואר 2013}}, ולאור פסיקת בג"ץ נקבע בחוזר מנכ"ל משנת 2003 כי התקצוב המלא מותנה בכך שבית הספר עומד בתנאים של רישום אינטגרטיבי. זאת בשונה ממוסדות לא-רשמיים אחרים, המקבלים תקצוב מופחת{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/sc10ck3_7_34.htm "תקצוב מערכת החינוך היסודי – מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד"], חוזר מנכ"ל משרד החינוך (התשס"ג)}}. מוסדות בלתי-רשמיים אחרים, בהם בתי ספר פרטיים ומוסדות לימוד חרדיים שאינם חלק משתי הרשתות האמורות, מתוקצבים בשיעורים שבין 55% ל-75% מתקציבם של מוסדות רשמיים.▼
▲השליטה והפיקוח של משרד החינוך על מסגרות החינוך העצמאי{{הערה|במסגרת [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/ChinuchMukar/ האגף לחינוך חרדי]}}, מצומצמים ביחס למסגרות הממלכתיות{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|מהפכה ברשתות החינוך החרדי? תלוי את מי שואלים|1.2202886|29 בדצמבר 2013}}}}, כאשר הוקם נקבע כי הוא יתוקצב בחלקו על ידי המדינה, ובחלקו מתרומות ושכר לימוד, כך בתחילת דרכו מומן על ידי המדינה בשיעור של 60%{{הערה|{{הצופה||סכסוכי תקציב ב"חינוך העצמאי"|1954/01/11|00401}}}} שיעור השתתפות המדינה עלה במשך השנים, אולם בשנת 1992 נקבע בתיקון לחוק יסודות התקציב כי החינוך העצמאי ו[[מעיין החינוך התורני]] המזוהה עם [[מפלגת ש"ס]], יקבלו תקצוב זהה לתקצוב החינוך הממלכתי בארץ{{הערה|אייל ברגר, [http://toravoda.org.il/%D7%9E%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%9C/ "מממלכתיות לשוויון": מדיניות התקצוב של בתי ספר במעמד 'מוכר שאינו רשמי' בין השנים 1949-2007], ינואר 2013}}, ולאור פסיקת בג"ץ נקבע בחוזר מנכ"ל משנת 2003 כי התקצוב המלא מותנה בכך שבית הספר עומד בתנאים של רישום אינטגרטיבי. זאת בשונה ממוסדות לא-רשמיים אחרים, המקבלים תקצוב מופחת{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc/sc10ck3_7_34.htm "תקצוב מערכת החינוך היסודי – מעבר לתקן דיפרנציאלי לתלמיד"], חוזר מנכ"ל משרד החינוך (התשס"ג)}}. מוסדות בלתי-רשמיים אחרים, בהם בתי ספר פרטיים ומוסדות לימוד חרדיים שאינם חלק משתי הרשתות האמורות, מתוקצבים בשיעורים שבין 55% ל-75% מתקציבם של מוסדות רשמיים.
בשנת הלימודים [[ה'תשע"ה]] (2015) פעלו במסגרת החינוך העצמאי כ-240 בתי ספר שבהם למדו כ-90 אלף תלמידים{{הערה|יתד השבוע '''שנת העולמות המלאים''' יתד נאמן, 11 בספטמבר 2015 עמוד 56}}.
==מערך ההסעות של הרשת==
החינוך העצמאי מפעיל מערך הסעות לתלמידים המתגוררים במרחק מבית הספר. בשנת 2006 עצרה המדינה את תקציב ההסעות לתלמידי החינוך העצמאי, בסך של 40 מיליון ש"ח לשנה, לאחר שמשרד [[היועץ המשפטי לממשלה]] קבע כי כספים שהועברו למטרה זו לא הגיעו ליעדם המקורי והם נותבו תוך העדפת תלמידים במוסדות של החזרה בתשובה, שהמערך מנוהל ללא סדרי מנהל תקין ושהמערך מופלה לטובה לעומת תלמידי החינוך הממלכתי{{הערה|{{וואלה!|שחר אילן|היועמ"ש עצר המימון של הסעות החינוך העצמאי|880602|26 במרץ 2006}}}}. בעקבות הצורך במימון הסעות אלו הקימו מנהיגי הציבור החרדי דאז [[יוסף שלום אלישיב|הרב אלישיב]] ו[[אהרן יהודה לייב שטינמן|הרב
==קישורים חיצוניים==
| |||