|
|מתקשר=[[עשרת ימי תשובה]] ובסופם [[יום הכיפורים]]. בהמשך החודש נחגגים גם [[סוכות]], [[שמיני עצרת]] ו[[שמחת תורה]].
}}
'''ראש השנה''' החל בחודש [[תשרי]] הוא חג [[מדאורייתא|מהתורה]] ואחד מ[[ראשי שנים ביהדות|ראשי השנה העבריים]]. הוא מצוין בימינו כ[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] [[יהדות|יהודי]] ב[[א' בתשרי|א']] ו[[ב' בתשרי]]. א' בתשרי נחשב ב[[המסורת היהודית|מסורת היהודית]] ליום המלכת ה[[אלוהים]] על האנושות, ול[[יום הדין#יום הדין ביהדות|יום דין]] שבו נידון האדם על ה[[שנה עברית|שנה]] שעברה ונקבע מה יארע לו בשנה הבאה. כמו כן, יום זה נחשב ליום הראשון בשנה לצורך [[מניין השנים בלוח העברי]] ולצורך מניין [[שנת שמיטה|שנות שמיטה]] ו[[שנת יובל|יובל]]. ה[[מצווה]] העיקרית של החג היא [[תקיעת שופר]].
לפי הכלל [[לא אד"ו ראש]], היום הראשון של ראש השנה אינו חל בימים ראשון, רביעי ושישי.
==כינויי החג==
ב[[תורה]] מכונה החג "יום תרועה" או "זיכרון תרועה". השם "ראש השנה" מקורו ב[[ספרות חז"ל]]{{הערה|מטבע הלשון מצוי גם ב{{תנ"ך|יחזקאל|מ|א}}}}. עם זאת, ב[[תפילות ראש השנה]] וב[[ברכה (נוהג דתי)#הברכה ביהדות|ברכות]] הנאמרות בו נקרא החג "יום הזיכרון". ראש השנה ו[[יום הכיפורים]] נקראים "[[ימים נוראים|הימים הנוראים]]" או "ימי הדין". עשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים נקראים [[עשרת ימי תשובה]], ובלשון מליצית מקובל לכנותם כימים ש"בין כֶּסֶּה לעשור".
"כסה" רומז לראש השנה ול[[מולד הירח]] ביום זה, כאשר ה[[ירח]] כביכול "מתכסה", בעקבות ה[[מדרש]] המקשר לראש השנה את הפסוק ב[[תהילים]]: {{ציטוטון|תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ}}{{הערה|{{תנ"ך|תהלים|פא|ד}}}}. עם זאת, יש שפירשו את ה[[פסוק]] כמתייחס לתקיעה בשופר שנערכה ב[[בית המקדש]] בכל [[ראש חודש]]{{הערה|פירושו הראשון של הרב [[אברהם אבן עזרא]] על הפסוק.}}.
==מקור החג==
| 