קרב קורסק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 233:
 
===המתקפה הגרמנית על בליטת קורסק===
====הפעולותהמתקפה הגרמנית בגיזרה הצפונית====
[[קובץ:Bundesarchiv Bild 183-J14813, Bei Orel, Panzer VI (Tiger I).jpg|שמאל|ממוזער|250px|טנקי ה[[טיגר]] הגרמנים, שימשו כחוד החנית במתקפה הצפונית]]
ב-[[5 ביולי]] עם שחר פתחו קורפוסי הפאנצר [[קורפוס הפאנצר ה-41 (ורמאכט)|ה-41]], [[קורפוס הפאנצר ה-46 (ורמאכט)|ה-46]] ו[[קורפוס הפאנצר ה-47 (ורמאכט)|ה-47]] ו[[הקורפוס ה-23 (ורמאכט)|הקורפוס ה-23]] מ[[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]] בהתקפה על גיזרה ברוחב כ-45 ק"מ, שהוחזקה על ידי [[הארמייה ה-13 (ברית המועצות)|הארמייה הסובייטית ה-13]] והאגפים הסמוכים של הארמיות [[הארמייה ה-48 (ברית המועצות)|ה-48]] ו[[הארמייה ה-70 (ברית המועצות)|ה-70]]{{הערה|Glantz & House, עמ' 96}}. הכוח הגרמני התוקף (כולל כוחות עתודה) כלל 14 דיוויזיות חי"ר, 6 דיוויזיות פאנצר ודיוויזיית [[פאנצרגרנדיר]] אחת, ועוד דיוויזיית פאנצר בעתודת קבוצת ארמיות מרכז. לרשותו עמדו כ-1200 טנקים, תותחי סער ומשחיתי טנקים, מתוכם כ-900 היו זמינים להשתתף בשלבים הראשונים של המתקפה. וולטר מודל, מפקד הארמייה התשיעית, תיכנן להשתמש בעיקר בדיווזיות החי"ר שלו כדי להשתלט על רצועות ההגנה הסובייטיות הראשונות ולטהר נתיבי תנועה עבור כוחותיו הניידים. הוא לא רצה לשחוק את דיוויזיות הפאנצר והפאנצרגרנדיר שלו בקרב ההבקעה, ולכן שמר את מרבית הטנקים שלו בעתודה, כדי שניתן יהיה להשתמש בהם בשלב הפריצה החוצה והתנועה לעומק אזורי העורף של הכוחות הסובייטיים בבליטת קורסק. רק דיוויזיית פאנצר אחת נועדה להשתתף ביום הראשון של המתקפה הגרמנית. את התפקיד המרכזי במתקפה הראשונית נועדו למלא 9 דיוויזיות חי"ר, שהופעלו בצוותי קרב משולבים בראשם נעו תותחי סער, משחיתי טנקים מדגם [[אלפנט (משחית טנקים)|פרדיננד]] וטנקים כבדים מדגם [[טיגר]] (ש-31 מהם הופעלו בשלב הראשון של המתקפה). הכלים המשוריינים נועדו להשמיד מטווח רחוק את תותחי הנ"ט והטנקים הסובייטיים, ולחסל עמדות מבוצרות במערך ההגנה הסובייטי, מכיוון שהיו מצוידים בשריון עבה, שהפך אותם לפחות פגיעים לאש הסובייטית.
שורה 245:
החל מה-[[8 ביולי]] ריכזו הגרמנים את המאמץ העיקרי בגזרת קורפוס הפאנצר ה-47, שם תקפו ארבע דיוויזיות פנצר ודיוויזיית פאנצרגרנדיר בחזית צרה, שרוחבה לא עלה על 10 ק"מ. למרות התקפות נגד סובייטיות בלתי פוסקות, הצליחו הכוחות הגרמניים להמשיך להתקדם באיטיות דרומה, כבשו את קאשירה, וב-[[10 ביולי]] הגיעו עד מרחק קצר מטאפלוי (teploie) כ-15 ק"מ מנקודת ההתחלה של המתקפה הגרמנית. זו הייתה הנקודה הרחוקה ביותר אליה הצליחו להגיע כוחות הארמייה התשיעית. הפיקוד הסובייטי הזרים תגבורות חזקות לאזור והצליח לבלום את המשך ההתקדמות הגרמנית.
 
עד ה-[[10 ביולי]] הגיעו אבדות כוחות השריון הגרמניים לממדים כאלו, שהם לא היו מסוגלים להמשיך להתקדם. הארמייה התשיעית נותרה עם פחות ממחצית הטנקים עימם פתחה את הקרב. משחיתי הטנקים והטנקים מדגם [[טיגר]], שהובילו את המתקפה, ספגו אבדות כבדות במיוחד. לדוגמה, לגדודגדוד היאגדפנצר (משחית טנקים)ה[[יאגדפנצר]] הכבד ה-653, שפתח את הקרב עם 45 משחיתי טנקים מדגם [[אלפנט (משחית טנקים)|פרדיננד]], לאנשאר נותר ב-[[8 ביולי]]ללא אף כלי כשיר לתנועה ב-8 ביולי, ואילו לגדוד[[גדודי פאנצר כבדים|גדוד הפאנצר הכבד]] 505, שפתח את הקרב עם 31 טנקי טיגר{{הערה|Thomas Jentz & Hillary Doyle. '''Tiger I Heavy Tank 1942-45''', Osprey New Vanguard, p.24}}, נותרונותר רקעם ארבעה4 טנקים כשיריםמבצעיים לתנועהבלבד, לאחר שלושה ימי לחימה. רוב הכלים המשוריינים שנפגעו לא הושמדו, אך הוצאו מכלל פעולה לפחות למשך מספר ימים. שדות המוקשים הסובייטיים, ובמיוחד שדות מוקשים חדשים, שהונחו במהלך הקרב על ידי יחידות הנדסה סובייטיות מיוחדות, מילאו תפקיד מרכזי בהאטת קצב ההתקדמות הגרמנית ובגרימת אבדות לכלי הרכב המשוריינים. לפי מקורות סובייטיים לפחות 420 טנקים ותותחי סער גרמניים נפגעו במהלך הלחימה ממוקשי נ"ט בלבד.
 
ב-[[12 ביולי]] פתחו [[חזית בריאנסק]] הסובייטית והאגף השמאלי של [[החזית המערבית (ברית המועצות)|החזית המערבית]] ב[[מבצע קוטוזוב]], מתקפה מתוכננת מראש, שנועדה לכבוש את בליטת אוריול, מצפון לבליטת קורסק, ולחסל את הכוחות הגרמניים שהחזיקו בה. הבליטה, שנכבשה על ידי הצבא הגרמני כבר בסוף 1941, הוחזקה על ידי [[ארמיית הפאנצר השנייה]] ו[[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]] מ[[קבוצת ארמיות מרכז]]. המתקפה הסובייטית תוכננה והוכנה היטב, והכוחות התוקפים הצליחו לפרוץ תוך זמן קצר דרך מערך ההגנה הגרמני בגזרה המרכזית והצפונית של בליטת אוריול, ולהתקדם לכיוון העיר [[אוריול]]. הארמייה התשיעית נאלצה לעצור באופן מיידי את המשך המתקפה שלה על בליטת קורסק, והחלה להעביר במהירות את כוחותיה צפונה, כדי לתגבר את הכוחות הבולמים את המתקפה הסובייטית החדשה. עד ה-[[15 ביולי]] השלימו הגרמנים את פינוי כוחותיהם מהשטח שכבשו במהלך מתקפת הארמייה התשיעית וחזרו לעמדות המוצא שלהם. המשמעות המעשית של סיום המתקפה הגרמנית בגזרה הצפונית של בליטת קורסק, הייתה אובדן הסיכוי להשיג את יעדי [[מבצע מצודה]] ולהשלים את כיתור הכוחות הסובייטיים בשטח הבליטה. הזרוע הדרומית של המתקפה הגרמנית נותרה תלויה באוויר.
 
הגורמים העיקריים לכישלון המתקפה של הארמייה התשיעית היו ההכנה הקפדנית של קרב המגננה הסובייטי בצפון בליטת קורסק, והדרך בה ניהל [[קונסטנטין רוקוסובסקי]] מפקד [[החזית המרכזית]] את המערכה. רוקוסובסקי הצליח לצפות במדויק היכן תונחת המתקפה הגרמנית, ודאג לבצר היטב את האזור, שנועד לספוג את עיקר המהלומה הגרמנית, תוך שהוא מפנה לשם כוח אדם וציוד מאזורים אחרים. [['''הארמייה ה-13]]''', שנשאהשהגנה בעיקרעל עולהגזרה המגננה,שספגה נדרשהאת להחזיקעיקר בחזיתהמתקפה צרההגרמנית, החזיקה בחזית ברוחב 32 ק"מ בלבד, ותוגברה עד שכללה 12 דיווזיות רגלים (מתוכן 3 דיוויזיות עילית מוטסות), בסיוע יחידות טנקים, תותחים מתנייעים, ארטילריה ותותחי נ"ט. במהלך הקרב הניע רוקוסובסקי במיומנות רבה את עתודותיו, והצליח לסכל את כל הניסיונות הגרמניים לפרוץ את חזיתו. הפיקוד הסובייטי העריך, בטעות, שהמתקפה הגרמנית העיקרית תונחת בצפון בליטת קורסק, ולכן העניק לחזית המרכזית עדיפות בהקצאת עתודות ומשאבים, אף(כגון עלהקצאת פיתחמושת ארטילרית). אולם בפועל, שלארמייהלארמייה התשיעית היו הרבה פחות כלי רכב משוריינים מאשר לכוחות הגרמנים שתקפו את הגזרה שהוחזקה על ידי [[חזית וורונז']] בדרום בליטת קורסק, ורבים מהם היו מדגמים מיושנים יחסית. דיוויזיות הפאנצר שעמדו לרשותה ספגו אבדות כבדות במסגרת הדיפת [[מבצע מארס|שורת המתקפות הסובייטיות]] על [[מבלט רז'ב]], ועדיין לא חזרו לכוחן המקורי. בנוסף לכך, רוקוסובסקי ריכז את עיקר כוחותיו באזור ההגנה הטקטי, בעומק עד 20 קילומטרים מקו החזית, על חשבון החלשת כוחותיו באזורי ההגנה העמוקים יותר. גם כאשר נסוגו כוחותיו תחת לחץ המתקפה הגרמנית, הנסיגה בוצעה בצורה איטית ומאורגנת, שלא איפשרה לכוחות הגרמניים להבקיע את החזית הסובייטית.
 
אין בידינו נתונים מדויקים לגבי האבדות, שספגו הצדדים היריבים במהלך המתקפה הגרמנית הכושלת על האגף הצפוני של בליטת קורסק ([[5 ביולי|5]] - [[12 ביולי]]). לפי מקורות גרמניים הארמייה התשיעית ספגה למעלה מ-20 אלף נפגעים, ו-647 טנקים ומשחיתי טנקים שלה נפגעו בדרגות שונות של חומרה (143 מתוכם הושמדו לחלוטין). קיימת אי בהירות לגבי האבדות שספגו כוחותיו של רוקוסובסקי במהלך הקרב. לפי מקורות סובייטיים שונים הן נעו בין 33 אלף ל-90 אלף נפגעים. בנוסף לכך נפגעו/הושמדו 526 טנקים ותותחים מתנייעים סובייטיים .