השושלת הסלג'וקית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←משכירי חרב לכובשים: הרחבה |
||
שורה 59:
===משכירי חרב לכובשים===
[[קובץ:Seljuq Empire1100. he.svg|250px|ממוזער|האימפריה הסלג'וקית בסביבות 1100]]
בשנים [[1027]] ועד [[1060]] הכו באסיה המערבית גלי קור קיצוניים, שהשפיעו באופן עקבי על גידולי החקלאות ויצרו מחסור במזון שהשפיע באופן דרמטי על הסביבה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ismMJkCu5Uk&index=8&list=PLlT4nxANf8bKcypnP9e5RzaYnExpv7M98|הכותב=|כותרת=היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5|אתר=|מידע נוסף=דקה 7:57|תאריך=}}</ref>, פגע ביכולת השליטים המקומיים לספק צידה לצבאם ולמעשה לשלוט בהם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ismMJkCu5Uk&index=8&list=PLlT4nxANf8bKcypnP9e5RzaYnExpv7M98|הכותב=|כותרת=היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5|אתר=|מידע נוסף=דקות 30:15-23:58|תאריך=}}</ref>, וכן דרבן את השבטים הנוודים באזור, והסלג'וקים בראשם, להפוך לאגרסיבים יותר בכדי לחפש מזון<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ismMJkCu5Uk&index=8&list=PLlT4nxANf8bKcypnP9e5RzaYnExpv7M98|הכותב=|כותרת=היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5|אתר=|מידע נוסף=דקה 19:03|תאריך=}}</ref>. על רקע זה החל תהליך הפיכתם של הסלג'וקים לכובשים.
אדון ג'אנד, היאבגו של האוע'וז, שב לאיים על אותם אוע'וזים שישבו בח'ואריזם, ואלה יצאו לכבוש את השטח במרכז ח'וראסאן, שנותר פנוי עם עזיבתם של האוע'וזים שהיו בעבר תחת שליטתו של אישראיל. לאוע'וזים שבאו מח'ווארזם, בשונה מהאוע'וזים שעזבו את ח'וראסאן, הייתה הנהגה חזקה. האחים צ'אע'רי בכ וטוע'ריל בכ הציגו עצמם כמוסלמים [[סונים]] אדוקים ורכשו לעצמם הכרה כקליינטים של ה[[ח'ליפה]], על-אף שהמשיכו לשלוח את אנשיהם לפשיטות ביזה. האחים לבית סלג'וק עמלו לבסס יחסים עם חוגים אורתודוקסים בערים גדולות והצליחו להביא את [[מרו (עיר)|מרו]] ואת [[נישאפור]] להיכנס תחת שליטתם בשנים 1028-9. מסעוד מע'זנה נהיה מודע לאיום שמהווים הסלג'וקים לגביו וארגן מסע צבאי כנגדם. אולם כוחותיו של מסעוד החמושים בכבדות לא יכלו לתפוש את הכוחות הטורקמנים הניידים במדבר וסבלו ממוראל נמוך נוכח חוסר הסיכוי לבוז ביזה במסע זה. בשלב מסוים החליטו הסלג'וקים להסתכן בקרב ובמישור [[קרב דנדאנקאן|דנדאנקאן]], צפונית למרו, הנחילו תבוסה לכוחות הע'זנווים. מסעוד נמלט להודו וכל ח'וראסאן והרמה האיראנית שמעבר לה נותרו פתוחים בפני הסלג'וקים.
הכוחות הסלג'וקים התפצלו לשלושה, כאשר כוח בהנהגתו של מוסא הטריד את הספר של שאריות המדינה הע'זנווית, [[אפגאניסטאן]] של היום, כוח בהנהגתו של צ'אע'רי בכ נותר לשמור על הבסיס הסלג'וקי החדש בח'וראסאן וסביבתה ואילו טוע'ריל בכ יצא עם כוח אוע'וזי למסע כיבושים במערב. צ'אע'רי בכ הוסיף לח'וראסאן את ח'ואריזם והכריח את הקאראח'אנים ואת הע'זנווים, שהצליחו לשמור את ע'זנה בידיהם, להכיר בכוחו. צ'אע'רי בכ מת בסביבות 1058 והשליטה בממלכה הסלג'וקית בח'וראסאן עברה לידי בנו [[אלפ ארסלאן]], בעוד בן אחר מבניו, קאוורט קארא-אסלאן, גיבש לעצמו בינתיים נסיכות עצמאית ב[[קרמאן]], בדרום איראן, שתשרוד עד סוף המאה ה-12.▼
לאורך שלבים אלו, בהדרגה, ובמיוחד לאחר הניצחון הגדול, קבוצות נוודים רבות באזורי הערבות המקומיים ביקשו לראות את עצמם כחלק מהסלג'וקים, וכך בהדרגה גדל כוחם ומספרם. למרות נסיבות חריגות אלו בהם הסלג'וקים, [[רועה צאן|רועים]] נוודים, אשר אינם באים ממסורת [[אצולה]] כלל וכלל, הפכו לכוח החזק אשר מאיים להשתלט בהדרגה על אזורים נרחבים באסיה המערבית, טענו הסלג'וקים ל[[לגיטימציה|לגיטימיות]] בעקבות כך ש"רק [[אללה]] נותן את השלטון למי שהוא חפץ"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ismMJkCu5Uk&index=8&list=PLlT4nxANf8bKcypnP9e5RzaYnExpv7M98|הכותב=|כותרת=היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5|אתר=|מידע נוסף=דקות 33:26-30:05|תאריך=}}</ref>.
▲בכדי למנף את הניצחון על הע'זנווים, הכוחות הסלג'וקים התפצלו לשלושה, כאשר כוח בהנהגתו של מוסא הטריד את הספר של שאריות המדינה הע'זנווית, [[אפגאניסטאן]] של היום, כוח בהנהגתו של צ'אע'רי בכ נותר לשמור על הבסיס הסלג'וקי החדש בח'וראסאן וסביבתה ואילו טוע'ריל בכ יצא עם כוח אוע'וזי למסע כיבושים במערב. צ'אע'רי בכ הוסיף לח'וראסאן את ח'ואריזם והכריח את הקאראח'אנים ואת הע'זנווים, שהצליחו לשמור את ע'זנה בידיהם, להכיר בכוחו
במקביל, ממערב לח'ואריזם וח'וראסאן, [[השושלת הבויהית|האימפריה הבויהית]], שהייתה עד לאחרונה חלק מתור זהב תרבותי אזורי, התמודדה עם גלי אלימות, אשר היו בקולורציה לשינויים האקלימים שהשפיעו ישירות על מחירי המזון. בעוד הבויהים מתמודדים עם ניסיון [[הפיכה]], פרעות של נוודים מקומיים, ומרד של הצבא, קרב אל העיר צבא שהובל על ידי ההנהגה הסלג'וקית, ועמים נוספים אשר ביקשו להצטרף לכוח תחת הנהגתם. ב-[[18 בדצמבר|18 לדצמבר]] [[1055]] נכנסה ההנהגה הסלג'וקית לעיר, בטענה שעליהם לעצור בעיר בדרכם ל[[חג']] ב[[מכה]], אולם בפועל השתלטו הסלג'וקים בהדרגה על העיר ובאופן חסר תקדים התחילו שושלת של עם נודד וחסר מורשת ששולט על אחת הערים המרכזיות בעולם ה[[אסלאם]]. גם לאחר תחילת שלטון הסלג'וקים בבגדאד, בעיות האקלים נותרו ובעקבותיהם גם בעיות המזון, ו-13 השנים הראשונות של השלטון רצופות ברעב, אלימות, ביזה של מזון, ו[[מלחמת אזרחים]] שבמהלכה פרצה [[מגפה]]. בכמה שנים ספורות בסוף שנות ה-50 של המאה ה-11 נהרגו, על פי ההערכות, שליש מהתושבים באזור [[עיראק]]-[[איראן]]-ח'וראסאן. בשנת 1060 החלה התייצבות אקלימים באזור, מה שהוביל לחידוש שגשוג החקלאות, והיה הרקע לתחילת היציבות השלטונית של הסלג'וקים באימפריה החדשה שכוננו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=ismMJkCu5Uk&index=8&list=PLlT4nxANf8bKcypnP9e5RzaYnExpv7M98|הכותב=|כותרת=היסטוריה ושינויי אקלים - שיעור 5|אתר=|מידע נוסף=דקות 1:01:23-39:12|תאריך=}}</ref>.
לאחר שצ'אע'רי בכ מת בסביבות [[1058]], עברה השליטה בממלכה הסלג'וקית בח'וראסאן לידי בנו [[אלפ ארסלאן]], בעוד בן אחר מבניו, קאוורט קארא-אסלאן, גיבש לעצמו בינתיים נסיכות עצמאית ב[[קרמאן]], בדרום איראן, שתשרוד עד סוף המאה ה-12.
==הסולטאנים הסלג'וקים הגדולים==
שורה 66 ⟵ 75:
===טוע'ריל בק===
טוע'ריל בק ערך בינתיים מסעות התפשטות מח'וראסאן לכיוונים דרום-מערב ומערב. השילוב השיטתי של פעולות צבאיות ופעולות דיפלומטית במסעות ההתפשטות מעידות כי כבר בשלב מוקדם היו לסלג'וקים שאיפות מוגדרות. מטרת מסעות הכיבוש הייתה להשיג שליטה על הדרכים החוצות את [[הרמה האיראנית]], שהובילו בכיוון אחד לבגדאד ובכיוון אחר לאזרבייג'ן, ל[[ארמניה]] ול[[אסיה הקטנה]], שהייתה תחת שלטון [[האימפריה הביזנטית]]. את ההתקפות המקדימות ערך בדרך כלל איבראהים אינאל, אחיו למחצה של טוע'ריל בכ, שלרוב היה מגיע כדי להשלים את הכיבוש בעצמו. בדרך זו נכבשו, בין 1040 ל-1044, האזורים הכספיים של ח'וראסאן, ואחרי כן [[ריי (איראן)|ריי]] ו[[המדאן]] שעל הרמה האיראנית כש[[אספהאן]] מכירה בשלטון הסלג'וקים. במסע זה נתקל טוע'ריל בק בגוף הראשון של טורקמנים, שסירב להכיר בשלטונו ובחר לנדוד, דרך [[כורדיסטן]], אל החלק העליון של [[מסופוטמיה]]. ה[[בדווים]] וה[[כורדים]] של מסופוטמיה עילית התאחדו כנגד פלישת הטורקמנים והצליחו לחסל אותם.
הטורקמנים ראו באופן מסורתי את הביזה כמטרה היחידה ללחימה, ואילו טוע'ריל בק שאף להשיג שליטה על כמה שיותר פרובינציות מוסלמיות וההתנהגות הפרועה של כוחותיו סיכנה את הגשמתה של שאיפה זו. מכיוון שהטורקמנים היוו את עיקר כוחו, לא יכול היה טוע'ריל בכ להסתכסך עימם ולכן החליט לנתב את פשיטותיהם מהרמה האיראנית לכיוון ארמניה ואסיה הקטנה, שנשלטה בידי האימפריה הביזנטית. פשיטות נגד הארמנים והביזנטים הנוצריים נחשבו ל[[ג'יהאד|מלחמת קודש]], המשיכו מסורות [[ע'אזי]] שהטורקמנים קיבלו מ[[מרכז אסיה]] ויכלו להביא לטוע'ריל בק יוקרה כלוחם ג'האד. טוע'ריל בכ החליט לשלוח פשיטות ע'אזי בתקופות הביניים, שבין מסעי הכיבוש, שערך בארצות אסלאמיות. על-מנת למנוע יוזמות עצמאיות יתר על המידה שלח טוע'ריל בק את איבראהים אינאל ב-1049 לפשיטת ע'אזי כנגד ארמניה והוא עצמו הנהיג פשיטה זהה ב-1054 וכתוצאה מפשיטות אלו הצליח להשיג הכרה בשלטונו מהנסיכויות הכורדיות הזעירות שבצפון-מערב איראן ולעורר כבוד בקרב [[הממלכה הגאורגית המאוחדת]].
ב-1055 נכנס טוע'ריל בק ל[[בגדאד]] ללא קרב, לאחר שהכוחות ה[[בויהים]] נמלטו ממנה. עוד קודם לכן כיוון טוע'ריל בק למטרה זו, כשהצהיר על עצמו, שהוא עבדו הנאמן של ה[[ח'ליפה]] ושהוא נחוש להשיב את ה[[סונה]] לבגדאד, שהייתה תחת הפרוטקטוראט של הבויהים ה[[שיעים]], ולצאת למלחמה כנגד המינות ה[[איסמאעיליה|אסמאעילית]] של [[השושלת הפאטימית|הח'ליפה הפאטימי]] היושב ב[[מצרים]]. חולשת הבויהים ותמיכת אבן אל-מוסלימה, ה[[וזיר|ווזיר]] של הח'ליפה, הקלו על טוע'ריל בכ לתפוס את בגדאד. טוע'ריל בכ העניק לח'ליפה תנאים חומריים משופרים וחלק גדול יותר באדמיניסטרציה של בגדאד וסביבותיה וזכה בתמורה לתואר "מלך המזרח והמערב", שנתן לו את הזכות לכבוש את כל האזורים המוסלמיים, ובייחוד את אלו שלא הכירו במרות העבאסית. כמו כן זכה טוע'ריל בכ לתואר סולטאן, שלמרות שהיה נמצא בשימוש עוד קודם לכן, הרי ניתן זו הפעם הראשונה באופן רשמי וסימל מתן סמכות מלאה לפעולה תחת אישורו היוקרתי של הח'ליפה, שאף נשא את אחייניתו של הסלטאן.
| |||