פטגוניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-80 של המאה ה-19 |
|||
שורה 46:
האירופאי הראשון שהגיע לפטגוניה היה ככל הנראה פרדיננד מגלן, שהפליג לאורך חופיה ב-[[1520]] בדרכו למצוא את המעבר מהאוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט, דרך המיצר המכונה כיום על שמו, [[מיצר מגלן]]. מגלן הוא שנתן לפטגוניה את שמה, כמו גם לאתרים שונים לאורך חופיה, בהם [[מפרץ סן מתיאס]] ו[[כף וירחנס]]. בהמשך [[המאה ה-16]] חקרו את האזור אירופאים נוספים, הבולט שבהם [[פדרו סרמיינטו דה גמבואה]] ([[1580]]-[[1579]]). גמבואה הקים את היישובים האירופאים הראשונים בפטגוניה, נומברה דה דיוס וסן פליפה, אך אלה ננטשו עד מהרה. בנוסף ל[[האימפריה הספרדית|ספרד]], גם [[האימפריה הבריטית|אנגליה]] תבעה בעלות על פטגוניה, ו[[מגלה ארצות|מגלי ארצות]] אנגלים הגיעו אליה, בהם [[פרנסיס דרייק]]. עם זאת, גם הספרדים וגם האנגלים לא השתקעו במקום.
הספרדים החלו בניסיונות של ממש להשתלט על פטגוניה רק בסוף [[המאה ה-18]]. ב-[[1779]] הוקם מבצר סן חוסה דה לה קנדלריה בחוף חצי האי ואלדס, אך הוא נחרב בידי בני הטוולצ'ה ב-[[1810]]. לאחר עצמאותן של ארגנטינה וצ'ילה, החלו השתיים במהלך המחצית השנייה של [[המאה ה-19]] לנסות להרחיב את תחומי השפעתן. צ'ילה התפשטה דרומה בתהליך שכונה "[[כיבוש אראוקניה|הרגעת אראוקניה]]" וארגנטינה ב"[[כיבוש המדבר]]". שני התהליכים הסתיימו בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-19]], וב-[[1881]] גם נקבע הגבול בין המדינות, על [[קו פרשת המים של אמריקה]] בהרי האנדים.
בעקבות התייצבות השליטה של ארגנטינה וצ'ילה בפטגוניה, החלה התיישבות קבע באזור, והוקמו ערים ויישובים חדשים, חלקם בידי [[הגירה|מהגרים]] שהגיעו מרחבי העולם, ובהם [[איטלקים]], [[גרמנים]], [[סלאבים]], [[ולשים]] ו[[אפריקאנרים]]. עם זאת, גם כיום מאוכלסת פטגוניה בדלילות רבה, ו[[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]] בה נאמדת בכ-1.9 תושבים לקמ"ר (2.2 בארגנטינה ו-1.0 בצ'ילה). עיקר התושבים מתרכזים לאורך החוף האטלנטי, באזור הצפוני של הרי האנדים ובחלקו הצפוני של חוף האוקיינוס השקט. הערים הגדולות בפטגוניה הן{{הערה|1=הנתונים לגבי ארגנטינה הם מ-2001 ולגבי צ'ילה מ-2002.}}:
| |||