יהדות קוצ'ין – הבדלי גרסאות

קהילת יהודי קרלה אינה קהילה אחידה מבחינת מנהגים ומוצא ומתחלקת לשתי קהילות מרכזיות: מלברים, המחולקים לדסים ומינצ'רים, ופארדסים. קהילות אלה שונות מבחינה היסטורית האחת מהשניהמהשנייה{{הערה|1=היחס ביניהן היה מורכב למדי. ראהראו "משבית מלחמות" (לרבי חיים יעקב הכהן פיינשטיין, בתוך ספרו "אמרי שבת) בהקדמה, "חיי היהודים בקוטשין" (לרבי שם טוב גאגין, הרב הראשי לאנגליה, בתוך ספרו "כתר שם טוב" ח"ז) פרק ה, קדמוניות היהודים במלבר עמ' 4, פעמים 13 תשמ"ב עמ' 71 ואילך}}{{הערה|http://www.nevatim.org.il/info/moreshet/cochin-jewry.htm.BAK}}.

בשתי הקהילות הייתה קבוצת משנה של "משוחררים" של אותה קבוצה, יהודים שהם עצמם או אבותיהם היו [[עבד כנעני|עבדים]], גויים שטבלו לשם עבדות, שקיבלו גט שחרור. יהודים אלה סבלו אפליה קשה בקהילת הפרדשים. גם בקהילת המלברים נקטו כלפיהם ביחס מפלה, אם כי בצורה פחותה מאצל הפרדסים{{הערה|1=ראהראו קדמוניות היהודים במלבר (רפלוביץ') עמ' 6, מסעות שלמה (ריינמן) עמ' 161, מסע בהודו (בר גיורא) עמ' 50, "בתי הכנסת בקוג'ין" ספונות ב' (הוצ' יד בן צבי) עמ' רטז. וראהוראו עוד "תפיסות עומק בקהילות היהודיות במלאבר בראי בית הכנסת", הוצ' האוניברסיטה העברית 2014, עמ'41}}. בנוסף הייתה קיימת קבוצה נוספת של יהודים מומרים.

*'''פארדסים''' או '''פארדשים'''{{הערה|זרים במליאלם}} (כונו גם "לבנים") - פירוש המילה הוא "זרים" בשפת המליאלאם. אלו הם יהודים אשר הגיעו לאזור לאחר [[גירוש ספרד]] ב[[המאה ה-16|במאהמאה ה-16]] וכן מ[[עיראק]], מ[[תימן]] וומ[[גרמניה]], ובשלב מסוים פרשו והקימו קהילה נפרדת{{הערה|1= בשנת 1683 היה בקוצ'ין הסוחר משה פריירה די פאיוה. פריירה, שעמד בראש משלחת שמונתה בידי יהודי הולנד. הלה כתב דין וחשבון מעניין ומדויק שנדפס במלואו בלשון הספרדית על ידי החכם יצחק אבוהב באמסטרדם בשנת 1687. דו"ח זה נתרגם לשפה האנגלית ונתפרסם על ידי שמואל שבתי קודר (מראשי ק"ק פרדשי בשנות ה-50 ) במאמר "Saga of the jews of cochin"" בתוך הספר "Jews in India" ושם עמ' 125 מובאת רשימת בעלי המשפחות של קהילת פרדסי: 1. חכם חיים בליליה - סבו הגיע מצפת. 2. דוד לוי מולדיאר - סבו הגיע מגרמניה. 3. חיים בליליה, חזן וסופר מהיר - סבו הגיע מחלב. 4. דוד רבי - מחלב. 5 . חכם חי פינטו - מדמשק. 6. אליה דוד קשטיאל - סבו הגיע מקסטלה (ספרד). 7. יהודה ודוד אשכנזי - סבם הגיע מגרמניה. 8. שם טוב קשטיאל - אשר עבר ל[קהילה ב]פארור. 9. משה חליבה - סבו מחלב. 10-11. יוסף וזכריה זכאי - צאצאי המשפחות הראשונות מקראנגנור. סבם הוא החכם המפורסם שלמה זכאי. 12. שמואל בריוטי - סבו מקונסטנטינופול (קושטא). 13. דוד בליליה - סבו מירושלים. 14. אליה רעואלי (רבי) - סבו מירושלים, והיה הזר הראשון בקוצ'ין. 15-16. יצחק ואברהם חליבה - סבם מחלב. 17. ששון מיכאל משיראז שבפרס. 18. יוסף שושני (גר) משושן הבירה. 19. אהרון מקראנגנור, מהמשפחות הראשונות. 20. יצחק טובי מברבריה (מרוקו) 21-22. משה ומאיר, צאצאים מצד אמם של בית המלוכה של קראנגנור. 23. יוסף אשורי מבבל.

וראהוראו עוד: נפתלי בר גיורא (אחד משליחי הסוכנות לקוצ'ין) בספרו "מסע בהודו" עמ' 25: "על הרכב הקהילה החדשה מעיד ספר הנפטרים הנמצא בידי מר ס. ס. קודר לפיו באו המשפחות רחבי וחליגווא מארם צובא, וורקין מקושתא, קנדיל מתימן (צנעה). המשפחות קודיר (קצר) ואפרים כהן מבאגדד, אברהם כהן מתימן, צעדה מצעדה בתימן צרפתי מצרפת ואשכנזי מאשכנז (פרנקפורט?) קשטיאל מספרד"}}. קהילה זו הייתה קטנה יחסת לקהילות המלברים.

*'''קנאים''' - יהודים אשר המירו את דתם ל[[נצרות]] בגלל פעילות [[מיסיון|מיסיונרית]]{{הערה|1=לא היה קשר בינם לבין הקהילה היהודית, שלמעשה עכ"פ במאות השנים האחרונות כלל לא ידעה על קיומם. על אודותם ראהראו L. Rabinovich/Far est mission.}}.

על אף הפילוג הפנימי בין המלברים לפארדשים, למול המרחב החיצוני הלא יהודי נחשבו היהודים כקבוצה אחידה בעלת מעמד{{הערה|1=יעלה קופר, "תפיסות עומק בקהילות היהודיות במלאבר בראי בית הכנסת" (עבודה סימנריונית בעלת אופי מחקרי), האוניב' העברית 2014, עמ' 14.}}, ושתיהן היו אדוקות מבחינה דתית{{הערה|1=קופר שם, ע"פעל פי מנדלבאום "מקוצ'ין לארץ ישראל" (בעריכת ש. וייל) עמ' 60}} ובעלות מסורת ומנהגים דומים{{הערה|1=הרב ש"ט גאגין, חיי היהודים בקוטשין עמ' 26. וראהוראו עוד בר גיורא שם עמ' רלב, רמה}}.

בתקופת קראנאגנור היו שני בתי כנסת שם, אם כי אין על כך עדויות ברורות לבד שרידים מועטים שטרם נבדקו. ידועים שמותיהם ("טיקומבאגום" - שפירושו דרומית לנהר, "קדאמבאגום" - שפירושו צפונית לנהר){{מקור}}. בשמות אלו נקראו בתי הכנסת שהוקמו בקוצ'ין ובארנקולם אף שלא הייתה להם שום משמעות במקומם החדש{{הערה|1=נ. בר גיורא, "לתולדות בתי הכנסת בקוג'ין", [[ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח]] ב' עמ' ריד; ושם בהערה 1 מציין ש"לפי לוחות הנחושת שקבל יוסף רבן הייתה הרשות בידו לקיים באנג'וום מוסדות דת, אבל לא נאמר במפורש בית כנסת. במקומות שונים בחוף מלבר מצביעים הודים על חורבות של יישובים יהודיים ובייחוד בתי קברות עתיקים"}}.

4. לוח שניתן על ידי המלך של קרלה לכנסייה הסורית של מלבר בשנה 824 וחתומים עליה כעדים [בין היתר] ארבעה יהודים באותיות עבריות, אשר הן השריד השני בעתיקותו של כתב אשורי שנמצא{{הערה|1= ביתר הרחבה מופיע עניין זה אצל סגל, A HISTORY OF THE JEWS OF COCHIN, עמ' 8:

7. מאה שנה מאוחר יותר [[מרקו פולו]] עדיין מוצאם שם{{הערה|1="...בבואך לממלכת קולם (קילון) ..תראה גם נוצרים וגם יהודים". שלוה וייל, כרונולוגיה של ציטוטים ממקורות שונים, "מקוצ'ין לארץ ישראל", עמ' 4. }}.

ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]] הגיעו לדרום-מערב [[תת היבשת ההודית]] יהודים מ[[ספרד]] וומ[[פורטוגל]] (בעקבות [[גירוש ספרד]]) וכמו כן מ[[עיראק]], תימןמתימן וומ[[גרמניה]]

מרכז חיי היהודים היה בית הכנסת. בית הכנסת היווה הרבה יותר ממרכז דתי. הוא היה מרכז אליו התנקזו חיי היומיום וטקסי מעגל החיים, ואף יישוב סכסוכים{{הערה|1=קופר, "תפיסות עומק בחיי הקהילות היהודיות במלבר בראי בית הכנסת", עמ' 19. וראהוראו עוד שם עמ' 3: "לבתי הכנסת בקרלה היה תפקיד משמעותי עבור בני הקהילה. רבם מהם סיפרו את חוויותיהם דרך מרחב בית הכנסת". ושם עמ' 8: "לאורך כל הראיונות שמעתי שוב ושוב סיפורים מחיי הקהילה, שהמכנה המשותף להם נסב סביב מוסד ביהכ"נ כמרכז בו התרחשו חיי היחיד והקהילה, והיה ברור שהם תופסים את ביהכ"נ כאתר מרכזי המהווה כמעין חוט שידרה שממנו ואליו התנכזו חיי הקהילה".}}. בקוצ'ין היו שמונה בתי כנסת, וסביב כל אחד מהם הייתה מעין קהילה עצמאית שהיוותה יחידה שיתופית שהחברות בה עברה מאב לבנו{{הערה|1=בר גיורא, ספונות ב',עמ' ריט}}. כל קהילה הייתה מקיימת טקסים ואירועים במרחב בית הכנסת שלה, הן בחיי היומיום, סדר תפילה ולימוד, והן בימות חג ואירועי שמחה. באי בית הכנסת הוזמנו כאורחים לחגיגות השונות, והמפגשים איחדו את הקהילות השונות בקרלה{{הערה|1=קופר שם עמ' 14}}. מסורת ביד יהודי קוצ'ין שכל בתי הכנסת נבנו במתכונת בתי הכנסת בקראנגנור. סימוכין למסורת זו יש מן העובדה שכל בתי הכנסת בנויים בסגנון אחיד{{הערה|1=בר גיורא שם}}. רשימת בתי הכנסת ותאריך היווסדם{{הערה|1=ע"פ כת"י ששון 880, בר גיורא, ספונות ב'- "בתי הכנסת בקוג'ין"}}: בעיירה פארור (1164), "קדומבאגאם"{{הערה|1=משמעות השם "הגדה הדרומית של הנהר", זה היה שמו של בית הכנסת העתיק בקאנגנור שעל שמו נקרא בית הכנסת. לא הייתה לשם משמעות גיאגרפית במקומו החדש (כמו גם לזה של המקביל לו בעיר קוצ'ין, ולבתי הכנסת תכומבאגם). ראהראו הרב לוי יצחק (לואיס) רבינוביץ, Far east mission pp. 102-103}} בעיר ארנקולם (1200), קדומבאגם בעיר קוצ'ין (1345?), פרדסי (1568), "תכומבאגם"{{הערה|1=משמעות השם "הגדה הצפונית של הנהר"}} בעיר ארנכולם (1580), בעיירה צ'נדמאנגאלם (1164), תכומבאגם בעיר קוצ'ין (1647){{הערה|1=בר גיורא שם מביא עוד שמות בתי כנסת שהיו בעבר ונעזבו או חרבו, ביניהם: 1. בית הכנסת אנגאנדי בעיר קוצ'ין, שנבנה בשנת 1346 וחרב בשנת 1789 על ידי סולטאן מוסלמי בשם טיפו. הכתובת (שכללה גם את שנת יסוד ביהכ"נ) שהייתה במקום שוקעה בקירות ביהכ"נ קדומבאגם בקוצ'ין, נתגלתה בשנת 1818 כשנערך במקום בדק בית, והועתקה על ידי סופר ביהכ"נ פרדסי לפנקס קהל (כת"י ששון 1030). 2. בית הכנסת בעיירה פאלור, צפונית לארנכולם. בארנכולם נשתמרו שני רימונים לספר תורה ועל אחד מהם חרוט "בית הכנסת פאלור".}}. חלק מבתי הכנסת עברו שיפוץ (או בניה מחדש) בסוף המאה השש עשרה- תחילת המאה ה-17, והוצבו אבני פינה עם כתובות לציון המאורע{{הערה|1=ראהראו בר גיורא שם.}}.

מסורת הקריאה בתורה עשירה ביותר{{הערה|1=תיעוד חלקי של קה"ת ישנו במכון הצליל הלאומי בספרייה הלאומית רשומות Y03616- טעמים, קריאות חול, שבת,ויחי (חלקי),שירת הים (חלקה הגדול). Y1480-קריאת התורה ועשר הדברות, Y6619-מגילת אסתר. וראהוראו עוד בעניין זה שלום זרביב,"ממנהגי יהדות קוצ'ין", בתוך:ילקוט מנהגים הוצ' משרד החינוך אגף החינוך הדתי; אליהו ברמוט,"בעקבות השורשים-היסטוריה ופלורקלור של יהודי קוצ'ין",עמ' 28-30}}.

*קה"ת של שבת שחרית וחגים{{הערה|1=טעמים אלו דומים להפליא לטעמי המקרא בנוסח ההראתי שבמסורת יהודי אפגניסתן ראהראו http://www.afghanim.co.il/pages/435/%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D. מעניין לציין שישנםישנם פיוטים ייחודיים שמשותפים (זהים בטקסט שונים בניגון) לשתי העדות, דבר שלכאורה מעיד על קשרים היסטוריים נסתרים}}.

היהודים הפארדסים בקוצ'ין עלו לישראל ב[[שנות השמונים של המאה ה-20|שנות ה-80]] כשהם מונים כ-200 נפשות, והם פזורים ברחבי הארץ. מרכז הקהילה הפארדסית בבנימינה שם גם בית הכנסת שבשכונת "אוהל יעקב" שכונת שיושבה בעיקר על ידי יהודים מ[[גאורגיה]], ושם נבנה גם על ידם בית הכנסת "עץ חיים" . נוסח התפילה הוא [[יהדות ספרד|יהודי ספרדי]] עם [[מוזיקה יהודית|נעימות יהודיות]] ייחודיות לקהילה [[הגיאורגית]] והקוצ'ינית. התפילה משותפת לשתי העדות ומנוהלת בנוסח קוצ'ין ו[[גאורגיה]]וגאורגיה. גבאי בית הכנסת הוא מרדכי חנניה (חננאשוילי), שמשפחתו היא מוותיקי [[בנימינה]].