ניקוד טברני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשווא נע |
מ הוספת קישור לשווא נח |
||
שורה 126:
[[קובץ:Trei-tamei.jpg|שמאל|ממוזער|150px|דוגמה להשפעת הטעמים על הגיית השווא: במילה העליונה (תהלים יח, ד) השווא נח, ובמילה התחתונה (תהלים יח, ז) השווא נע]]
[[קובץ:Shwa-gaja.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שווא-געיה תחת האות בי"ת במילה "בהנות" (שופטים א, ז)]]
בשונה מיתר סימני הניקוד, ה[[שווא]] בשיטה הטברנית מייצג מהות פונטית גמישה הן מבחינת אורך התנועה והן מבחינת איכות התנועה. מבחינת האורך, שווא יכול לייצג גם העדר תנועה ("[[שווא נח]]"), גם תנועה חטופה ("[[שווא נע]]"), ולעיתים גם תנועה מלאה. מבחינת האיכות, סימן השווא יכול לייצג כל אחת משבע התנועות הקיימות במסורת ההגייה הטברנית.
בחלק גדול מן המקרים אין דרך לדעת מראש מתי שווא הוא נח ומתי הוא נע, והדבר תלוי בנסיבות המוזיקליות של הפסוק הספציפי. למשל, השווא במילה "אֶקְרָא" הוא '''נח''' בתהלים יח, ד אבל '''נע''' בתהלים יח, ז - אף על פי שמדובר באותה מילה. זיהוי מהותו של השווא במקרים אלו אפשרי הודות ל[[טעמי המקרא]] וסימן ה[[געיה]]. עם זאת, ישנם ארבעה "כללי ברזל" החלים תמיד, והם:
| |||