הבדלים בין גרסאות בדף "מוריץ גולדמן"

נוספו 647 בתים ,  לפני שנתיים
←‏קורות חייו: , הסרת קישורים עודפים
(←‏קורות חייו: , הסרת קישורים עודפים)
מוריץ גולדמן נולד בטורנוב. [[הסמכה לרבנות|הוסמך לרבנות]] ב[[בית מדרש]] ב[[פראג]] וכיהן שם שנתיים ברבנות. בהמשך עבר ל[[פדובה]] שם למד בבית המדרש לרבנים תחת [[שד"ל|שמואל דוד לוצאטו]]. הרב גולדמן היה מגיע נעת לעת לזאגרב ושם חבר [[יהדות נאולוגית|קהילה הנאולוגית]] שהייתה נתונה בעימות מול [[אהרן פאלוטה]] רבה הראשי שנחשב ל[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] שמרן. ב-[[1840]] עלה בידי הנאולוגים למנות את מוריץ גולדמן לרב בקהילה. בפועל כיהן כרב ראשי, אך רשמית נותר הרב פאלוטה במשרתו. ב-[[1843]], עם מותו של הרב פאלוטה מונה רשמית לרב הראשי ליהודי זאגרב.
 
מוריץ גולדמן היה אולטרא-רפורמיטסט ומשתנתו הייתה התערות בחברה הכללית תוך הקבלת אופי התפילות לאלו של הקהילה הנוצרית. הוא ערך רפורמות רבות ב[[סידור תפילה|סידורי התפילה]] וניהל חלק מהתפילות ב[[גרמנית]] וחלר ב[[איטלקית]]. גולדמן ניהל את בית הספר היהודי והכניס למערכת השעות תכנים אוניברסליים כגון [[ספרות]] ו[[שירה]]. האורתודוקסים פנו בתלונה לשלטונות והוא נאלץ להפסיק ולשלב תכנים אלו. במהלך [[מהפכת 1848 בהונגריה]] צידד בגלוי ב[[האימפריה האוסטרית|אימפריה האוסטרית]] ואף תרם כספים למאבק האוסטרי. הואב-[[1849]] כיהןהחליטו במשרתוהקהילות עדהאורתודוקסיות והנאולוגיות על איחוד פעילותן וכחלק מהסכם האחוד נאלץ הרב גולדמן לסיים את כהונתו. במקומו מונה הרב ד"ר [[1849ליאופולד רקונשטיין]] (בגרמנית: Leopold Rekonstein) לכהונת הרב הראשי. הרב גולדמן המשיך לכהן כרב בקהילה. בראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-19]] הגיע הרב גולדמן למסקנה כי כדי להיטמע באוכלוסייה הכללית, לא מספיק לזנוח את המסורות האורתודוקסיות, אלא יש לאמץ את [[נצרות קתולית|הנצרות הקתולית]]. לפי [[כרוניקה]] שפרסם הרב ד"ר [[גאברו שוורץ]], במהלך צום [[יום הכיפורים]] כינס הרב גולדמן את חסידיו בבית התפילה הישן ושם התנצרו. לאחר מועד זה פסק התיעוד לגביו.{{הערה|[http://zbl.lzmk.hr/?p=32 הרב מוריץ גולדמן], באתר zbl.lzmk.hr {{קרואטית}}.}}{{הערה|[[גאברו שוורץ]], [http://jewishencyclopedia.com/articles/903-agram-zagreb יהדות זאגרב], באתר [[האנציקלופדיה היהודית]] {{אנגלית}}.}}{{הערה|Gavro Schwarz, Povijest zagrebačke židovske opine od snutka do 50-ih godina 19. Vijeka, Zagreb, 1939 {{קרואטית}}.}}
 
==הערות שוליים==