פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 2 בתים, לפני 11 חודשים
מ
תקלדה
שלום היה הבן הרביעי{{הערה|1=ואלו הם אחיו: ריינהולד - הבכור, אריך וורנר. ראו אצל שלום, מברלין לירושלים, עמ' 44–46. ראו גם צילום ארבעת האחים, עמ' 120–121.}} של בטי וארתור, משפחה [[בורגנות|בורגנית]] [[התבוללות|מתבוללת]] ב[[ברלין]], [[עיר בירה|בירת]] [[הקיסרות הגרמנית]]. משנת [[1904]] עד שנת [[1915]] למד בגימנסיה הריאלית בברלין. אביו היה יהודי [[מתבולל]], [[פטריוטיות|פטריוט]] גרמני ואדם אמיד שבבעלותו היה [[בית דפוס]] גדול. בביתו של ארתור שלום חגגו את [[חג המולד]] והוא עצמו עבד ב[[יום הכיפורים]], אולם ראה ב[[התנצרות]] "אקט מתרפס וחסר עקרונות" והתנכר לקרוביו שהתנצרו או נישאו [[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]].{{הערה|1=שלום, מברלין לירושלים, עמ' 34. שלום מספר על התנכרותו של האב לאח ורנר, בעקבות נישואיו לידידתו הנוצריה, אמי ויכלט, אשר רק שנה לפני מותה התגיירה.}} האב הקפיד אמנם לערוך לבנו שלום טקס [[בר מצווה]] ו[[עלייה לתורה]], ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] ה[[יהדות ליברלית|ליברלי]] בברלין, אם כי קיים את הטקס רק ב[[שבת]] האחרונה לפני שהגיע שלום לגיל 14 (ב-2 בדצמבר 1911), וזאת מאחר שסבר כי גיל שלוש עשרה אינו הגיל המתאים לאקט זה, המסמל בגרות.{{הערה|1=שלום, מברלין לירושלים, עמ' 40.}}
 
מספר חודשים קודם לחגיגת בר המצווה קרא שלום את המהדורה העממית של '''[[דברי ימי ישראל|תולדות היהודים]]''' מאת [[צבי גרץ]] והחליט בשל כך ללמוד עברית.{{הערה|1=גרשם שלום, "עם גרשם שלום, שיחות שנתקיימו בחורף תשל"ד", '''דברים בגו''' - פרקיםפרקי מורשת ותחיה, תשל"ו-1976, כרך א', (להלן: "שלום, שיחות") עמ' 14.}} הוא החל בלימודי עברית אצל ד"ר בארול, מורו ללימודי [[דת]], וכשפסקוּ המשיך ללמוד בכוחות עצמו. לאחר חגיגת בר המצווה, מספר שעות לימודי העברית אף גדל. בשנים [[1913]] עד [[1915]] למד עברית אצל מורים שונים במשך כחמש עשרה שעות מדי שבוע. כמו כן, החל לבקר בבית הכנסת, בפרט בשבת. באותו הזמן גם החליט להפסיק את השתתפותו בחגיגת חג המולד שערכה משפחתו, והיה יוצא מהבית בזמן זה. ב[[ראיון עיתונאי|ראיון]] שנערך עמו שנים רבות אחר כך, בשנת תשל"ד 1974,{{הערה|1=שלום, שיחות, עמ' 11 ואילך; שלום, מברלין לירושלים, עמ' 51–52.}} ציין שלום כי בחירתו להתעמק ביהדות מגיל צעיר הייתה, בין היתר, מרד והתרסה נגד בית אביו והתבוללותו, ונגד ההונאה העצמית של [[יהדות גרמניה|יהודי גרמניה]].
 
אחיו הבכור של שלום, ריינהולד, היה [[לאומנות|לאומן]] גרמני, ששמר על דעותיו אלה גם כשנאלץ לצאת לגלות ל[[אוסטרליה]] עקב [[עליית הנאצים לשלטון|עליית הנאציזם]].{{הערה|1=שלום, שיחות, עמ' 13; שלום, מברלין לירושלים, עמ' 45–46. שלום מספר כי כאשר ביקר את האח ב[[ציריך]], בשנת [[1971]], ואשתו של שלום ניסתה לברר האם השתנתה עמדתו בקשר לגרמניה, ענה לה ריינהולד, אולי בלשון גוזמה: "אני דויטשנציונלר... הן לא אניח ל[[היטלר]] להכתיב לי את השקפותי".}} ריינהולד ואריך, אח נוסף של שלום, שירתו ב[[צבא הקיסרות הגרמנית|צבא הגרמני]] בעת [[מלחמת העולם הראשונה]],{{הערה|1=שלום, שלום ואמו, עמ' 23.}} ומאוחר יותר החלו לעבוד עם אביהם בעסק המשפחתי. בנובמבר 1919 הפכו לשותפים בעסק ולאחר מות אביהם ירשו אותו.{{הערה|1=ראו למשל שלום, שלום ואמו, עמ' 61. ראו גם: עמ' 525, לוח כרונולוגי.}} אח אחר, ורנר, שנרצח מאוחר יותר ב[[בוכנוואלד]] על ידי הנאצים, היה [[קומוניזם|קומוניסט]] ומאוחר יותר היה חבר ה[[רייכסטאג]] מטעם [[המפלגה הקומוניסטית של גרמניה|המפלגה הקומוניסטית]]. אמנם אף הוא גויס לצבא, לחם בשורותיו ואף נפצע במלחמת העולם הראשונה, אולם הוא התנגד נחרצות להשתתפות גרמניה במלחמה זו. פעילותו האנטי-מלחמתית הובילה למאסרו והוא כמעט שהואשם ב[[בגידה]], משום שהוביל [[הפגנה]] ציבורית נגד המלחמה, כשהוא לבוש במדים.