קירקוס מקסימוס – הבדלי גרסאות

אלו שני מקדשים אשר נבנו בסמוך לקירקוס מקסימוס. התאריך המדויק בהם נבנו לא ניתן לקביעה במדויק. ודאי שהם היוו חלק מהמכלול עוד לפני השיפוצים שבצע טראיאנוס, וייתכן שנכללו בו לראשונה על ידי [[נירון קיסר|נרון]].{{הערה|שם=האמפרי,93|1=[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 93.}} מקורותיהם האמוניים של המקדשים נתונים במחלוקת. יש הטוענים שהם שריד לאמונות של כתות פאגניות שחיו באזור ושסגדו לשמש ולירח.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jean Sorabella|שם=A Roman Sarcophagus and Its Patron|כתב עת=Metropolitan Museum Journal|עמ=75}}}} לעומת זאת, יש הטוענים שמקדשים אלו "יובאו" מ[[מצרים העתיקה|מצרים]] בדומה לסממנים נוספים שהגיעו ל[[רומא העתיקה|רומא]] משם.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 91.}} החשיבות של מקדשים אלו הייתה רבה וניכרת בכך שציור שלהם הוטבע במטבעות בתקופתו של טראיאנוס. בנוסף, יש הטוענים שקו הסיום סומן ממש בסמוך למקדש השמש, כך שחצייתו והניצחון קושרו עם מקדש השמש.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]]שם=האמפרי, עמ' 93.}}

[[קובץ:Circus Maximus by Jean Léon Gérôme.jpg|ממוזער|250 פיקסלים]]כנהוג בקירקוסים נוספים ברחבי ה[[האימפריה הרומית|אימפריה הרומית]], באמצע חצי העיגול של הקירקוס מקסימוס הוצבה [[קשת ניצחון]] גדולה ומרשימה. בשנת 80 לספירה, הוצבה הקשת על ידי ה[[הסנאט הרומי|סנאט]] כהקדשה לקיסר [[טיטוס]] בעקבות ניצחונו על היהודים ו[[המצור על ירושלים (70)|כיבוש ירושלים]] ב[[המרד הגדול|מרד הגדול]].{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 97.}}. לאורך השנים ייתכן ומיקומה וצורתה של הקשת השתנו. למשל, תחילה היא נבנתה כקשת אחת גדולה ובתקופה מאוחרת יותר נבנתה מחדש כשלוש קשתות צמודות. בציור מ[[המאה ה-16]] נראה שהקשת עדיין עמדה, אך בימינו נותרו ממנה שרידים בלבד.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 99.}}

בשונה ממבנים עתיקים אחרים ברומא, הזירה של הקירקוס מקסימוס לא נהרסה באופן שיטתי על ידי התושבים המקומיים או שודדים, אלא נקברה באופן הדרגתי על ידי אדמת סחף. עם זאת, היציעים והמבנים של הקירקוס שימשו כחומרי גלם לבניה על ידי המקומיים במרוצת השנים. האתר כיום נמצא קבור כשישה מטרים מתחת לגובהו המקורי ולא מתבצעות עבודות רחבות היקף לחשיפתו, בעיקר כיוון שהדבר כרוך בהקצאת משאבים רבים.{{הערה|שם=האמפרי,57|1=[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 57}}

על פי המסורת, אחד מהמיתוסים המכוננים של האימפריה הרומית התרחש בעמק עליו עתיד להיבנות הקירקוס: [[חטיפת הנשים הסביניות|אונס האישה הסבינית]].{{הערה|שם=הערה מספר 20180905104045:1|{{קישור כללי|כתובת=http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0026%3Abook%3D1%3Achapter%3D35|הכותב=Rev. Canon Roberts|כותרת=Titus Livius (Livy), The History of Rome, Book 1|אתר=|תאריך=}}}}. הקירקוס מקסימוס נבנה לראשונה בתקופת המלכים ה[[אטרוסקים]] (כ-600 לפנה"ס) על ידי לוקיוס [[לוקיוס טארקוויניוס פריסקוס|טרקוויניוס פריסקוס]] ונכדו לוקיוס טארקוויניוס סופרבוס.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=David Stone Potter, D. J. Mattingly|שם=Life, Death, and Entertainment in the Roman Empire|מו"ל=University of Michigan Press|שנת הוצאה=1999|עמ=290}}}} על פי ספרו של ליבי, "ההיסטוריה של רומא", היציעים הקדומים נבנו מעץ וכללו מחסה מהשמש ומהגשם, אשר נרקבו והוחלפו תכופות, והשטח כולו היה מוקף באדמות חקלאיות. כתוצאה מקרבתו של העמק בו שוכן הקירקוס לנהר ה[[טיבר]], המלכים האטרוסקים חפרו תעלות ייבוש שנועדו למנוע מהעמק מלהיות מוצף ובכך למעשה אפשרו את הקמת הקירקוס בעמק.{{הערה|שם=הערה מספר 20180905104045:1}}. מקובל לראות בדיקטטור [[פוסטומוס קומיניוס אורוכוס|פוסטומיוס]] כראשון שמיסד את המשחקים השנתיים ב-[[499 לפנה"ס]].{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 66}}

למרות הניסיונות להטות את זרימת ה[[טיבר]], מתוארים מספר מקרים בין [[המאה ה-5 לפנה"ס]] ל[[המאה ה-2 לפנה"ס|מאה ה-2 לפנה"ס]], בהם הנהר הציף את העמק בו שכן הקירקוס מקסימוס.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 68}} בתקופה זו הקירקוס לא היה זירה סגורה מוקפת ביציעים, אלא שטח פתוח, שבזמן שלא התרחשו בו מרוצי כרכרות, נראה יותר כמו בזאר גדול, בו התקיימו מופעי רחוב ונפתחו דוכני מכר.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 72}} לאחר הניצחונות ב[[המלחמות הפוניות|מלחמות הפוניות]] [[המלחמה הפונית הראשונה|הראשונה]] ו[[המלחמה הפונית השנייה|השנייה]], נראה כי נעשו מאמצים רבים לפיתוח המבנה וכן גדל היקף התחרויות בו. בנוסף, נבנו לראשונה מושבים מאבן עבור ה[[סנאט|סנטורים]] בסמוך לעיקול בזירה, הנחשב לנקודת תצפית טובה על המירוץ.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 69}}{{הערה|שם=הערה מספר 20180905104045:1}}.

בתקופתו של [[יוליוס קיסר]] נבנו שתי שורות מושבים ארוכות משני צדי הקירקוס, שככל הנראה הושלמו בתקופתו של [[אוגוסטוס קיסר|אוגוסטוס]]. ב-[[31 לפנה"ס]], שריפה גדולה כילתה את רוב הקירקוס וסביר להניח שאוגוסטוס שיקם את המבנה על בסיס קווי המתאר שיצר [[יוליוס קיסר]].{{הערה|שם=האמפרי,76|1=[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 76.}} לפיכך, ניתן לומר שקווי המתאר לקירקוס מקסימוס, כפי שאנו מכירים אותו כיום, הונחו בתקופתו של יוליוס קיסר.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 75}} ישנן עדויות רבות מתקופה זו לגבי סידורי הישיבה בקירקוס. בשני שירים של המשורר [[אובידיוס]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0069%3Atext%3DArs%3Abook%3D1|הכותב=|כותרת=Ars Amatoria The Art of Love|אתר=|תאריך=}}}} מסופר על ביקורו בקירקוס ועל התרשמותו ממנו. נראה שגברים ונשים הורשו לשבת זה לצד זו, ולכן, לעומת תיאטראות אחרים בהם נאסר על גברים ונשים לשבת יחדיו, ייתכן והקירקוס היווה פלטפורמה להיכרויות בין המינים.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]]שם=האמפרי, עמ' 76.}} ייתכן ואובידיוס צווה על ידי אוגסטוס לכתוב את השירים לאחר שהוכנסו לתוקף הנחיות חדשות לגבי סידורי הישיבה. השורות הראשונות נשמרו לסנטורים ומעליהם נשמרו 14 שורות עבור [[מעמד הפרשים]] המיוחסים (Equites). לרוב רק לובשי [[טוגה]] הורשו להיכנס לקירקוס, אך במקרים מסוים נעשו חריגות.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 77.}}

בתקופת הקיסרים המאוחרים לא בוצעו שינויים משמעותיים בארכיטקטורה או בשימוש של הקירקוס. אסון גדול פקד את הקריקוס תחת קיסרותו של [[דיוקלטיאנוס|דיוקליטיאנוס]], בו קרסו היציעים וכ-13,000 צופים נספו. לאחר מספר שנים הנזק תוקן, ונבנו מספר מרחצאות בסמוך לקירקוס עבור הקיסר.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 128.}} בשנת 312 לספירה, הוסיף הקיסר [[קונסטנטינוס]] עיתורים נוספים לקירקוס, שעל פי מקור מסוים היו עמודים נוצצים מזהב. ב-[[357]], [[קונסטנטיוס השני|קונסטנטינוס השני]] הוסיף [[אובליסק|אוביליסק]] נוסף וככל הנראה, מאחר שייחס חשיבות גדולה למשחקים בקירקוס, הוא ציווה על כל הסנטורים להיות נוכחים במשחקים.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 129.}} ב[[המאה ה-5|מאה החמישית לספירה]] חזרו לתקופה קצרה מופעי הצייד בקירקוס, אך מעמדו של הקירקוס מקסימוס ירד בהדרגה עם ירידת חשיבותה של [[רומא|העיר רומא]] עצמה.{{הערה|שם=האמפרי,131|1=[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 131.}} המירוץ האחרון נערך בקירקוס מקסימוס בשנת [[549]] לספירה.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]]שם=האמפרי, עמ' 131.}}

לאחר [[המאה ה-6]] פסק השימוש בקירקוס כזירת מירוצים והוא ננטש. החלקים התחתונים שלו כוסו באדמת סחף במשך השנים והאבנים שהרכיבו את היציאים נבזזו על ידי מקומיים. בשנת 1145 הועבר הקירקוס לידי משפחת פרנג'יפני החזקה, שהפכה את הקשת של טיטוס למגדל במבצר. בציור מ[[המאה ה-16]], נראה שהיציעים הן ב[[גבעת הפלטין]] והן ב[[גבעת האוונטין|גבעת האווטין]] עדיין קיימים אך מצבם ירוד. העמק בו שוכן הקירקוס הפך בהדרגה לגן של הכנסיות והמנזרים הסמוכים.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]], עמ' 58}} ההתפתחות המצערת ביותר עבור הקירקוס מקסימוס התרחשה בשנת 1852, כאשר חברת הגז האנגלו-איטלקית הפכה את המקום לאזור העבודה שלה. לאחר מאבק של אקטיביסטים וארכאולוגיים, הועבר לבסוף ב[[1910|שנת 1910]] אתר העבודה לקצה העיר. ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] הוכרז הקירקוס מקסימוס כפארק ארכאולוגי ומאז הוא משמש כפארק ציבורי פתוח, בו לעיתים מתקיימות התכנסויות המוניות.{{הערה|[[#Humphrey|Humphrey]]שם=האמפרי, עמ' 57}}[[קובץ:Obelisk-popolo.jpg|303x303px|ממוזער|האובליסק בפיאצה דל פופולו]]