סוללת ניקל-ברזל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
הממציא השוודי ולדמר יונגנר המציא את סוללת ניקל-קדמיום בשנת 1899. יונגנר ביצע ניסויים בהחלפת ברזל במקום קדמיום בכמויות משתנות, כולל החלפה מלאה של ברזל בקדמיום. יונגנר גילה כי היתרון העיקרי סוללת ברזל היא בעלותה, אולם כיוון שיעילות טעינתה נמוכה יותר ומימן רב יותר נוצר בעת התגובה הכימית, הטכנולוגיה של סוללת ניקל-ברזל זוהתה ונינטשה. יונגנר רשם מספר פטנטים על גרסתו לסוללת ברזל (Swedish pat. Nos 8.558/1897, 10.177/1899, 11.132/1899, 11.487/1899 and German Patent No.110.210 /1899). הוא אף רשם פטנט על סוללת ניקל-קדמיום: Swed.pat No. 15.567/1899.<ref name="Power Sources 1984 pp 177">Journal of Power Sources, 12 (1984). pp 177–192.</ref>
[[קובץ:Edison_Battery_177_Main_St_Lakeside_Av_jeh.jpg|ממוזער|מפעל אדיסון לסוללות]]
בשנת 1901 [[תומאס אלווה אדיסון]] רשם פטנט ומיסחר סוללות ניקל-ברזל בארצות הברית, והציעה סוללות אלה כמקור אנרגיה לכלי רכב חשמליים אשר יוצרו בתקופתו. אדיסון טען כי עיצוב סוללות ניקל–ברזל הוא טוב בהרבה מסוללות עופרת-חומצה.<ref name="Innovators in Battery Technology:">{{cite book|url=https://www.amazon.co.uk/Innovators-Battery-Technology-Influential-Electrochemists/dp/0786499338|title=Innovators in Battery Technology: Profiles of 93 Influential Electrochemists|last1=Desmond|first1=Kevin|date=2016|publisher=McFarland & Co|isbn=9780786499335|page=65|language=English|ref=Innovators in Battery Technology:}}</ref> אדיסון רשם מספר פטנטים על הסוללות בארצות הברית ובגרמניה: U.S. Patent 678,722/1901, U.S. Patent 692,507/1902, and German patent No 157.290/1901. הסוללה נודעה בארצות הברית בכינוי "סוללת אדיסון".
אדיסון היה מאוכזב כי הסוללה שפיתח לא נבחרה על ידי יצרי הרכב להנעת מנועי בעירה פנימית, וייצור כלי רכב חשמליים הופסק שנים ספורות לאחר שהחל לייצר את הסוללה שלו. הוא פיתח את הסוללה במטרה שתהווה סוללה מועדפת בכלי רכב חשמליים אשר היו כלי הרכב המועדף בשנים הראשונות של המאה ה-20 (יותר מאשר כלי רכב מונעים בדלק או בקיטור). בסוללות של אדיסון הייתה אגירת אנרגיה רבה יותר מאשר בסוללות עופרת-חומצה באותה עת, וניתן היה לטעון אותן בחצי הזמן, אולם ביצועיהן היו גרועים בטמפרטורות נמוכות, והן היו יקרות יותר.
שורה 44:
תאי סוללות ניקל–ברזל מיוצרים בקיבולת שנעה בין 5 ל-1250 [[אמפר-שעה]]. רבים מן היצרנים המקוריים של סוללות אלה, מתחילת המאה ה-20, אינם מייצרים עוד את הסוללות, אולם ייצור סוללות ניקל-ברזל נמשך על ידי חברות חדשות במספר מדינות בעולם.
[[קובץ:Nickel_Iron_battery_pocket_plate_04.JPG|ממוזער|סוללת ניקל-ברזל מודרנית עם שלושה תאים]]
== השפעה על הסביבה ==
|