הבדלים בין גרסאות בדף "סוללת ניקל-ברזל"

אין תקציר עריכה
[[קובץ:Edison-ni-fe.jpg|ממוזער|תומאס אדיסון בשנת 1910 עם סוללת ניקל-ברזל אותה פיתח וייצר.]]
[[קובץ:Nickel_Iron_Battery_cut-away_drawing.jpeg|ממוזער|שרטוט חלקי סוללת ניקל-ברזל (NiFe)]]
[[קובץ:Edison_Battery_177_Main_St_Lakeside_Av_jeh.jpg|ממוזער|מפעל אדיסון לסוללות]]
'''סוללת ניקל–ברזל''' (סוללת NiFe) היא סוללה נטענת שבה הקתודה היא תחמוצת ניקל (III) אוקסידי ו[[ברזל]] משמש כאנודה, עם [[אלקטרוליט]] של [[אשלגן הידרוקסידי]]. החומרים הפעילים נמצאים בצינורות פלדה מצופים בניקל או בתאים מחוררים. זוהי סוללה חזקה מאד ועמידה לשינויים (טעינת יתר, שימוש יתר, וקצר חשמלי) ויכול להיות בשימוש זמן רב אפילו אם סבלה משימוש לא נכון.<ref name="Linden2002">David Linden, Thomas B. Reddy (ed). ''Handbook Of Batteries 3rd Edition'', McGraw-Hill, New York, 2002 {{ISBN|0-07-135978-8}}, Chapter 25</ref> סוללות ניקל-ברזל משמשות לעיתים קרובות כסוללות גיבוי, כאשר הן נטענות באופן רציף, ויכולות להיות שמישות יותר מ-20 שנה. בשל אנרגיה סגולית נמוכה, בשל יכולתה הנמוכה לשמור אנרגיה ובשל עלות גבוהה של ייצור, סוגים אחרים של סוללות נטענות החליפו את סוללות ניקל–ברזל ברוב היישומים.<ref>{{Cite web|url=http://www.nickel-iron-battery.com/|title=Nickel Iron Battery Association HomePage|date=1 July 2010|accessdate=30 October 2011|last=Ian Soutar}}</ref>
 
== היסטוריה ==
הממציא השוודי ולדמר יונגנר המציא את סוללת ניקל-קדמיום בשנת 1899. יונגנר ביצע ניסויים בהחלפת ברזל במקום קדמיום בכמויות משתנות, כולל החלפה מלאה של ברזל בקדמיום. יונגנר גילה כי היתרון העיקרי סוללת ברזל היא בעלותה, אולם כיוון שיעילות טעינתה נמוכה יותר ומימן רב יותר נוצר בעת התגובה הכימית, הטכנולוגיה של סוללת ניקל-ברזל זוהתה ונינטשה. יונגנר רשם מספר פטנטים על גרסתו לסוללת ברזל (Swedish pat. Nos 8.558/1897, 10.177/1899, 11.132/1899, 11.487/1899 and German Patent No.110.210 /1899). הוא אף רשם פטנט על סוללת ניקל-קדמיום: Swed.pat No. 15.567/1899.<ref name="Power Sources 1984 pp 177">Journal of Power Sources, 12 (1984). pp 177–192.</ref>
 
[[קובץ:Edison_Battery_177_Main_St_Lakeside_Av_jeh.jpg|ממוזער|מפעל אדיסון לסוללות]]
בשנת 1901 [[תומאס אלווה אדיסון]] רשם פטנט ומיסחר סוללות ניקל-ברזל בארצות הברית, והציעה סוללות אלה כמקור אנרגיה לכלי רכב חשמליים אשר יוצרו בתקופתו. אדיסון טען כי עיצוב סוללות ניקל–ברזל הוא טוב בהרבה מסוללות  עופרת-חומצה.<ref name="Innovators in Battery Technology:">{{cite book|url=https://www.amazon.co.uk/Innovators-Battery-Technology-Influential-Electrochemists/dp/0786499338|title=Innovators in Battery Technology: Profiles of 93 Influential Electrochemists|last1=Desmond|first1=Kevin|date=2016|publisher=McFarland & Co|isbn=9780786499335|page=65|language=English|ref=Innovators in Battery Technology:}}</ref> אדיסון רשם מספר פטנטים על הסוללות בארצות הברית ובגרמניה: U.S. Patent 678,722/1901, U.S. Patent 692,507/1902, and German patent No 157.290/1901. הסוללה נודעה בארצות הברית בכינוי "סוללת אדיסון".