האימפריה הביזנטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←משפט: תיקון קישור |
←סופה של השושלת המקדונית: הרחבה |
||
שורה 116:
====סופה של השושלת המקדונית====
{{הסכסוך הביזנטי-גאורגי}}
לאחר מותו של בסיליוס מלך אחיו, [[קונסטנטינוס השמיני]], כשלוש שנים ומת. ב-26 השנים הבאות משלו בקיסרות בעליה ומאהביה של בתו, זואי. רובם
בעקבות הפשיטות של הפצ'נגים לאורך שנות ה-40 של [[המאה ה-11]] על שטחי האימפריה, נאלצו הביזנטים לשלם לפצ'נגים דמי כופר בכדי שיפסיקו את המתקפות, ודבר זה מוביל בתורו לנפילת ערך ה[[מטבע]] של הביזנטיון, שהיה המטבע היציב ביותר של השנים האלו. במהלך 2 עשורים מאבד המטבע 27% מערכו. ירידת ערך הכסף גורמת להחלשה משמעותית של [[הצבא הביזנטי]], שהיה בעת ההיא הצבא הסדיר היחיד באירופה, ונשען על מימון והאכלה קבועה של המדינה. הפגיעה במימון הצבא יוצרת את הרקע לבעיות הפנים הקשות שהגיעו בשנות ה-50 של המאה ה-11<ref name=":0" />.
לאחר מותו של אחרון מאהביה של זואי בשנת [[1054]], מלכה כשנתיים [[תאודורה קיסרית ביזנטיון|תיאודורה]] הקשישה, אחותה של זואי, הבת האחרונה לשושלת מפוארת של קיסרי האימפריה הביזנטית.
עוד בימי חיה של תאודורה, בשנת 1054, התחולל השבר הגדול שבין הנצרות המערבית לנצרות המזרחית, שלמעשה נתן גושפנקא למאות שנים של ההיפרדות ההדרגתית שקדמו לו. החרם ההדדי שהטילו האפיפיור והפטריארך זה על זה, אחרי מחלוקת ארוכה על סמכויות ועל מנהגים (כמו טיב הלחם ב[[טקס האוכריסטיה]]), לא בוטל רשמית אלא תשע מאות שנה אחר כך.
שורה 123 ⟵ 127:
===השושלת הקומננית והשושלת האנגלנית===
אלכסיוס קומננוס, מיסד השושלת הקומננית, פתח את תור הזהב והעוצמה האחרון בתולדותיה של האימפריה הביזנטית. עוד בראשית שלטונו הנחיל תבוסה ניצחת ל[[נורמנים]] בראשותו של [[רוברט גיסקאר]] אשר פלשו ל[[אפירוס]] (צפון [[יוון]] של ימינו), ומאוחר יותר הדף את התקפות הטורקים
בימי בנו של אלכסיוס, [[יוחנן השני קומננוס, קיסר האימפריה הביזנטית|יוחנן השני]], המשיכה ביזנטיון במגמות ההתפשטות וההתעצמות, והתקפות סלג'וקיות ו[[סרביה|סרביות]] נבלמו. בימי שלטונו של [[מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|מנואל הראשון]] הופנה מירב מרצו של הקיסר אל המערב, וההתעניינות במתרחש ב[[איטליה]] גברה. לא פלא שכך, שכן עוד מאז ימיו של אלכסיוס נעשו הנורמנים אשר בדרום איטליה ו[[סיציליה]] כוח הולך וגדל. אולם כשפלשו צבאות ביזנטיון בפעם האחרונה בתולדותיה לאדמת איטליה, מיד התאחדו כנגדה ממלכות אותה ארץ: לצד הנורמנים אותם תקף מנואל, עמדו גם קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] [[פרידריך ברברוסה]], האפיפיור [[אלכסנדר השלישי (אפיפיור)|אלכסנדר השלישי]] והוונציאנים. לאחר כישלון פלישה זו, נחל מנואל תבוסה גם במזרח, כשניסה בפעם האחרונה בתולדות האימפריה להשיב לה את שטחי אסיה הקטנה מידי הסלג'וקים.
| |||