אדמונד אלנבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאזרחות כבוד |
|||
שורה 75:
אלנבי קיבל דרגת פילדמרשל ב-[[1919]], וב-[[6 באוגוסט]] של אותה שנה קיבל את [[תוארי אצולה|תואר האצולה]] "ה[[ויקונט]] הראשון אלנבי ממגידו". הוא נותר במזרח התיכון ומונה לנציב העליון של [[מצרים]] ו[[סודאן]] עד [[1925]]. את כהונתו שם פתח בדיכוי [[מהומות 1919 במצרים|מהומות 1919]]: התקוממות לאומנית כנגד הבריטים, אך פעל לקידום מה שנקרא 'מודוס ויוונדי' וזאת כתוצאה מהכרזתה החד־צדדית של בריטניה על מתן עצמאות למצרים בפברואר 1922. לקראת סוף כהונתו במצרים עמד בפני משבר חמור ביחסים עם מצרים בשל רצח סר [[לי סטאק]] הבריטי המפקד הראשי של הצבא המצרי והמושל הכללי של סודאן האנגלו־מצרי (בנובמבר 1924). אלנבי ניסה לפתור את המשבר בתגובה חריפה, כאשר הגיש למצרים אולטימטום חריף ומשפיל. הוא הועבר מתפקידו עוד קודם שהמשבר נפתר.
עם חזרתו לאי הבריטי התמנה לחבר בבית הלורדים הבריטי. מ־1925 ועד מותו עסק אלנבי בדיג, מסעות ומחקר של ציפורים. אלנבי הפגין יחס של השתמטות מהמחויבות הבריטית כלפי היהודים והציונות. למרות זאת השתתף בטקס הנחת [[אבן הפינה]] ל[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[הר הצופים]]. על שמו נקראו בירושלים [[מחנה אלנבי]] ו[[כיכר אלנבי]]. ב-1933 היה אורח הכבוד בטקס חנוכת [[בניין ימק"א]] בירושלים, וב־1936 בא לתל אביב כדי לקבל [[אזרחות כבוד]] של העיר.
אלנבי נפטר ב[[לונדון]] ב-[[14 במאי]] [[1936]] בגיל 75.
| |||