שמש בגבעון דום – הבדלי גרסאות

פרק י' פסוקים י"ב -– י"ד: "אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' ... וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים: וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל:".

[[חז"ל]]{{הערה|מסכת {{בבלי|עבודה זרה, |כה, |א}}.}} הבינו את הנס כפשט המקראות: השמש עצרה את מהלכה בפקודת יהושע. חז"ל סוברים כי השמש עמדה פעמיים באותו יום, בחצות ("בחצי השמים"), ובשקיעה ("ולא אץ לבוא" - לשקוע), אך נחלקו כמה זמן עמדה בכל פעם.

ב[[פרקי דרבי אליעזר|פרקי דר' אלעזר]]{{הערה|, פרק נ"ב.}}, מובא, שהשמש וכן שאר הכוכבים עמדו 36 שעות כדי למנוע את חילול ה[[שבת]] מהלוחמים, וייתכן שדעתו כדעת ר' שמואל (בגרסה הראשונה).

לעומת התפיסה המסורתית של חז"ל, ישנם פרשנים שלא קיבלו את משמעות הפסוקים כפשוטם. אחת השאלות בה התקשו הפרשנים היא כיצד ייתכן שעל ידי יהושע נעשה נס גדול יותר מהמופתים שעשה [[משה]], שהרי על משה נאמר: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"{{הערה|ספרשם=דברים לד י|{{תנך|דברים,|לד,|י}}.}}.

לדעת ה[[רלב"ג]]{{הערה| (בפירושו ליהושע,שם.}}), כוונת הפסוקים היא שהניצחון במערכה היה כה מהיר, שללוחמים בשדה הקרב נראה היה כי השמש נעמדה במקומה. יש להדגיש כי לדעת הרלב"ג גם חז"ל הבינו שהנס היה בהצלחת מלחמת ישראל ולא בעצירת הגרמים השמימיים{{הערה|מלחמות ה', מאמר ו, חלק ב, פרק 12.}}.

גם [[חסדאי קרשקש|רבי חסדאי קרשקש]] התקשה לקבל את הנס כפשוטו. לפי הרב קרשקש השמש לא נעצרה, אלא הואטה לזמן קצר{{הערה|"ואולי שלא נשתהה חצי שעה".}}. ראייתו לפירושו היא המילים : "ולא אץ", מהן נשמע שהשמש הואטה אך לא נעצרה כליל. רבי חסדאי מסביר כי קיצור הנס ומיעוט המרגישים בו הם הסיבה ללשון המרומזת והנסתרת שבה נכתב סיפור המעשה{{הערה|אור ה', מאמר ב, כלל ד, פרק ג.}}.

[[יצחק אברבנאל|האברבנאל]]{{הערה|מפעלות אלהים, מאמר י, פרק ט.}} תוקף דעות אלו וסובר כדעת חז"ל, כלומר, השמש נעצרה מהילוכה. האברבנאל פורך את השאלה מעיקרה: לטעמו נביא עושה ניסים לפי צורך השעה, ולכן אין הניסים מהווים הוכחה לגדולת הנביא שעשאם. משה הוא הנביא הגדול ביותר מכל הנביאים לא בגלל גודל הניסים שעשה אלא בקרבתו המיוחדת לאלוהים: "אשר ידעו ה' פנים אל פנים"{{הערה|ספרשם=דברים דברים,שם.לד י}}. עוד מזכיר אברבנאל שהשאלה בין כה אינה קשה, מאחר שלפי חז"ל גם משה עצר את השמש מהילוכה{{הערה|מסכת תענית, עמוד כ, א.}}.

היו שטענו כי דעת הרמב"ם כדעת הרלב"ג{{הערה|ראו פירוש [[האפודי]] על מורה נבוכים, שם. וכן באברבנאל, מפעלות אלהים, מאמר י, תחילת פרק ט.}}. אחרים הוכיחו ממילותיו "עמידת אור השמש" כי לדעתו היה נס מקומי בשדה הקרב כאשר "האיר להם גשם מאיר שעות ידועות"{{הערה|פירוש [[משה הנרבוני|הנרבוני]] על הרמב"ם, שם, מהדורת גולדנטאל, עמוד מב, ב.}} – כלומר, אמנם השמש לא נעצרה, אך הנס לא היה רק פסיכולוגי, אלא אור אחר האיר להם בציווי יהושע{{הערה|אברבנאל על מורה נבוכים,שם.}}. לעומתם [[יצחק עראמה|רבי יצחק עראמה]]{{הערה|"עקידת יצחק", שער 13, מהדורת פרעססבורג, עמוד צז, ב.}} דוחה פירושים אלו ברמב"ם, ולשיטתו הרמב"ם התכוון לעמידת השמש כפשוטה, אך צמצם את זמן עמידתה כך שהנס האריך את היום "כגדול שבימי ה[[קיץ]]"{{הערה|וכן ב[[אשר קרשקש|קרשקש]] על מורה נבוכים, שם.}}{{הערה|הוכחה לדבריו ניתן להביא מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה (אבות, ה, ו): "ויום רביעי כשנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד זמן פלוני בדבר יהושע אליו".}}.