נישואים בכפייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
TMagen (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
TMagen (שיחה | תרומות)
סקריפט החלפות (שווייץ, סאטירי)
שורה 1:
[[קובץ:Oskar_Shmerling._Free_love_(Forced_marriage)._Molla_Nasreddin.jpg|שמאל|ממוזער|220x220 פיקסלים|ביקורת על מסורת הנישואים הכפויים האזריים מכתב עת סטיריסאטירי מתחילת המאה ה-20, מולה נסראדין]]
[[קובץ:V.V.Pukirev_-_The_Arranged_Marriage.jpg|ממוזער|284x284 פיקסלים|"נישואים בלתי שוויוניים", ציור מהמאה ה-19 מאת האמן הרוסי [[וסילי פוקירב|Pukirev]]. הוא מתאר שידוך שבו נערה צעירה נאלצת להינשא בניגוד לרצונה.]]
'''נישואים כפויים''' הם נישואים בהם אחד או יותר מן הצדדים, נישאים ללא הסכמתם או נגד רצונם. נישואים בכפייה שונים משידוך, שבו שני הצדדים (על פניו), מסכימים לסיוע של ההורים שלהם, או של צד שלישי (כגון [[שידוך|שדכן]]) בבחירת בן הזוג. יש לעיתים רצף של כפייה שמשמש כדי לכפות נישואים, החל מאלימות פיזית ועד ללחץ פסיכולוגי.<ref>{{cite journal|url=http://www.refuge.org.uk/files/1001-Forced-Marriage-Middle-East-North-East-Africa.pdf?|title=Forced Marriage in the UK: A scoping study on the experience of women from Middle Eastern and North East African Communities|last1=Sharp|first1=Nicola|publisher=Refuge|location=London|pages=6, 10|format=PDF|accessdate=}}</ref> נישואים כפויים מתקיימים בתרבויות שונות ברחבי העולם, ובמיוחד בחלקים של [[דרום אסיה]] ו[[אפריקה]]. ישנם חוקרים המתנגדים לשימוש במונח "נישואים כפויים" כי טמונה במינוח שפה שמעניקה לגיטימציה ליחסים הכפויים כאילו מדובר ביחסים או נישואים שהחברה רואה כלגיטימית (כגון בעל/אישה), כאשר מדובר ביחסים שהם ההפך מכך.<ref>{{cite journal|url=https://papers.ssrn.com/sol3/Delivery.cfm/SSRN_ID2231676_code2014716.pdf?|title=‘Forced Marriage’ in Conflict Situations: Researching and Prosecuting Old Harms and New Crimes|last1=Bunting|first1=Annie|publisher=Canadian Journal of Human Rights|location=Winnipeg|accessdate=}}</ref>
שורה 10:
 
== הקשר היסטורי ==
נישואים לאורך ההיסטוריה היו מסודרים בין משפחות, במיוחד לפני המאה ה-18.<ref name="jo2008">Jodi O'Brien (2008), Encyclopedia of Gender and Society, Volume 1, SAGE Publications, page 40-42, {{ISBN|978-1412909167}}</ref> הפרקטיקות היו שונות מתרבות לתרבות, אך בדרך כלל עירבו את ההעברה של ה[[חסות]]החסות החוקית על האישה מאביה לחתן.
שחרור נשים במאות ה-19 וה-20 שינה את חוקי הנישואים באופן דרמטי, במיוחד לגבי רכוש ומעמד כלכלי. עד אמצע המאה ה-20, הרבה מדינות בעולם המערבי חוקקו חוקים הקובעים שוויון משפטי בין בני הזוג ב[[דיני משפחה|בדיני משפחה]].<ref>{{cite web|url=http://www.britannica.com/EBchecked/topic/201237/family/232344/Family-law#ref794409|title=family - kinship :: Family law|work=Encyclopædia Britannica}}</ref> בשנות ה-1970, היו שינויים גדולים ב[[דיני משפחה|דיני המשפחה]] במדינות כגון איטליה,<ref>http://www.europarl.europa.eu/RegData/etudes/note/join/2014/493052/IPOL-FEMM_NT%282014%29493052_EN.pdf</ref><ref>http://www.ohchr.org/Documents/HRBodies/HRCouncil/RegularSession/Session20/A-HRC-20-16-Add2_en.pdf</ref>
ספרד,<ref>{{citation|title=Spain: A Country Study|url=http://countrystudies.us/spain/43.htm|year=1988|chapter=Social Values and Attitudes|location=Washington|publisher=Government Printing Office for the Library of Congress|editor-last=Solsten|editor2-last=Meditz|editor-first=Eric|editor2-first=Sandra W.}}</ref> אוסטריה<ref name="Contemporary Western European Feminism pp. 133">''Contemporary Western European Feminism'', by Gisela Kaplan, pp. 133</ref> מערב גרמניה,<ref>Reconciliation Policy in Germany 1998–2008, Construing the ’Problem’ of the Incompatibility of Paid Employment and Care Work, by Cornelius Grebe; pg 92: ''"However, the 1977 reform of marriage and family law by Social Democrats and Liberals formally gave women the right to take up employment without their spouses' permission. This marked the legal end of the 'housewife marriage' and a transition to the ideal of 'marriage in partnership'."''[https://link.springer.com/book/10.1007%2F978-3-531-91924-9]</ref><ref>Further reforms to parental rights law in 1979 gave equal legal rights to the mother and the father. ''Comparative Law: Historical Development of the Civil Law Tradition in Europe'', Latin America, and East Asia, by John Henry Merryman, David Scott Clark, John Owen Haley, pp. 542</ref> ופורטוגל.<ref>''Women in Portugal'', by Commission of the European Communities, Directorate-General Information, pp 32</ref> ב-1978, [[מועצת אירופה|המועצה של אירופה]] העבירה את החלטת <span>(78) 37 על שוויון של בני זוג במשפט האזרחי</span>.<ref>https://wcd.coe.int/com.instranet.InstraServlet?command=com.instranet.CmdBlobGet&InstranetImage=596422&SecMode=1&DocId=662346&Usage=2</ref> בין המדינות האחרונים באירופה להסדיר שוויון מלא בנישואים היו שוויץשווייץ,<ref>In 1985, a referendum guaranteed women legal equality with men within marriage.[https://www.bbc.com/news/world-europe-17988450][http://history-switzerland.geschichte-schweiz.ch/chronology-womens-right-vote-switzerland.html] The new reforms came into force in January 1988.''Women's movements of the world: an international directory and reference guide, edited by Sally Shreir'', p. 254</ref> יוון,<ref>In 1983, legislation was passed guaranteeing equality between spouses, abolishing [//en.wikipedia.org/wiki/Dowry dowry], and ending legal discrimination against illegitimate children [https://www.nytimes.com/1983/01/26/world/around-the-world-greece-approves-family-law-changes.html#]''Demos, Vasilikie. (2007) “The Intersection of Gender, Class and Nationality and the Agency of Kytherian Greek Women.” Paper presented at the annual meeting of the American Sociological Association. 11 August''.</ref> ספרד<ref>In 1981, Spain abolished the requirement that married women must have their husbands’ permission to initiate judicial proceedings {{cite web|url=http://wbl.worldbank.org/~/media/FPDKM/WBL/Documents/Reports/2014/Women-Business-and-the-Law-2014-Key-Findings.pdf|title=Archived copy|accessdate=|archiveurl=https://web.archive.org/web/20140824032832/http://wbl.worldbank.org/~/media/FPDKM/WBL/Documents/Reports/2014/Women-Business-and-the-Law-2014-Key-Findings.pdf|archivedate=24 August 2014|deadurl=yes|df=}}</ref> הולנד,<ref>''The Economics of Imperfect Labor Markets: Second Edition'', by Tito Boeri, Jan van Ours, pp. 105, [https://rm.coe.int/CoERMPublicCommonSearchServices/DisplayDCTMContent?documentId=090000168045ae0e][http://www.unece.org/fileadmin/DAM/Gender/publication/Netherlands_2015_Review_BPFA_Report_of_the_Netherlands_Government.pdf]</ref> וצרפת <ref>Although married women in France obtained the right to work without their husbands' permission in 1965,{{cite web|url=http://www.tandf.co.uk/journals/explore/cmcf-vsi-women-in-france.pdf|title=Archived copy|accessdate=|archiveurl=https://web.archive.org/web/20160304092212/http://www.tandf.co.uk/journals/explore/cmcf-vsi-women-in-france.pdf|archivedate=4 March 2016|deadurl=yes|df=}} and the paternal authority of a man over his family was ended in 1970 (before that parental responsibilities belonged solely to the father who made all legal decisions concerning the children), it was only in 1985 that a legal reform abolished the stipulation that the husband had the sole power to administer the children's property. [http://ceflonline.net/wp-content/uploads/France-Parental-Responsibilities.pdf]</ref> ב-1980.
 
שידוך הוא לא זהה לנישואים בכפייה: בשידוך, לשיש לבןאולבן או בת הזוג את האפשרות לדחות את ההצעה; זה לא המקרה בנישואים כפויים. עם זאת, לא תמיד קל לזהות היכן עובר הקו בין נישואים מאורגנים לבין נישואים כפויים, מכיוון שקשה לזהות עד כמה לחץ חברתי או משפחתי משחק תפקיד.<ref>{{cite web|url=http://www.karmanirvana.org.uk/faqs/|title=FAQ’s|work=Karma Nirvana}}</ref><ref>http://www.huiselijkgeweld.nl/doc/publicaties/Partner%20choice_arranged_and_forced_marriages_cinibulak_2011.pdf</ref>
 
באירופה, במהלך סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, התנועה הרומנטית הספרותית והאינטלקטואלית הציגה רעיונות חדשים לגבי אהבה נישואין, אשר התחילו להיות מקובלים בחברה. בתקופה זו, שידוכים היו נפוצים בעיקר בקרב המעמד העליון.<ref>{{Cite book|title=Russian and West European Women, 1860–1939: Dreams, Struggles, and Nightmares|last=Hutton|first=M. J.|publisher=Rowman & Littlefield|year=2001|isbn=0-7425-1043-3}}; see Chapter 1</ref> נישואי ילדות היו נפוצים מבחינה היסטורית, אבל נהיו פחות מקובלים במאה ה-19 ובמאה ה-20. נישואי ילדות נחשבים לעיתים קרובות כדה פקטו נישואים כפויים, כי אין לילדים את האפשרות [[הסכמה מדעת|להסכים מדעת]], והם נתונים באופן ייחודי להשפעת משפחותיהם.<ref>{{Cite web|url=http://www.forwarduk.org.uk/key-issues/child-marriage|title=Eradicating child marriage in Africa - FORWARD UK|website=FORWARD}}</ref>
שורה 27:
 
ישנם מספר מאפיינים ומקרים הנכללים בתוך נישואים בכפייה:
 
* [[אלימות במשפחה]]
* [[חטיפה]]
* [[הריון]] ללא הסכמה
* [[אונס]]
* איומי מוות
* [[התעללות]] נפשית
* התעללות פיזית
* [[עבדות מין|ניצול מיני]]
* [[בידוד חברתי]]
 
שורה 48 ⟵ 47:
 
== סוגים שונים של הסכמה ==
 
===== הסכמה קונסטרוקטיבית =====
הסכמה קונסטרוקטיבית היא הסכמה מובנית, מעין הסכמה ש היא משמשת את החוק בצורה שמדכאת את מי שמבקש להתלונן על תקיפה מינית ומשמשת גופים כמו בתי המשפט והמשטרה, שלעיתים "בונים" את ההסכמה בצורה שתתאים להם. למשל, מבחינה מעשית, לעיתים אדם יכול להימצא בסיטואציה בה האדם כופה את עצמו עליו בפרטיות, כך שיש רק שני עדים ולעיתים קרובות ישנם סיפורים שונים על מהות ההסכמה. מבחינה סטטיסטית, אי הוודאות בנוגע להסכמה משנה את שיקול דעתם של אחרים (לדוגמה, חבר מושבעים) על ההסתברות שניתנה הסכמה מראש, כי הסכמה אכן הייתה עשויה להתקיים בשלב מוקדם יותר, שכן פגישות רומנטיות הן הזדמנות נורמלית להסכמה מינית.
 
===== הסכמה בלית ברירה =====
זוהי הסכמה שניתנת בלית ברירה, משום שנותן ההסכמה מרגיש שאין לו ברירה. זהו מצב בו האדם נמצא בסיטואציה בה כופים עליו את ההסכמה, כי ישנו חשש מאי נעימות, או חחש מסיכון יחסים ארוכי טווח המעורבים בהסכמה. כלומר, ההסכמה מלווה בתודעה שהפרט לא ממש מסכים, ההסכמה אינה ניתנה למען הטבות, אלא כדי למנוע אי נעימות. "הסכמה מאוזנת" מוודאת שהאדם יודע על מה הוא נותן את הסכמתו, לפחות עד לרמה שהוא מסוגל להבין על מה הוא נותן את הסכמתו. לכן, "הסכמה מאוזנת" היא זו שהופכת קיום יחסי מין תמורת כסף לפחות מדכאים מאונס, הונאה או הסתגלות למצב כפוי. זה כמובן כרוך בהתבוננות על אירוע המבודד מן הצורה שבה האדם ששילם תמורת יחסי מין ניהל את התנאים. זה אופייני לזנות, כמו גם לנישואים, כי כניסה למרחב מבודד בתנאים שנקבעו קודם לכן מבודדת הן את הזונה והן את האישה מן ההגנה של החברה האזרחית. בסביבה זו יכולה להתבצע כפייה, כלומר, יחסי מין ללא הסכמה. וכמובן, המעשה עצמו עשוי להיראות כפוי בעינייבעיני אחד המשתתפים או שניהם, גם אם יש להם "הסכמה חברתית". "הסכמה מדעת" - הרעיון הוא שהאדם שמקבל את ההסכמה מספק מידע רב ככל שהוא יכול, כדי שהאדם שמסכים יכול להבין באותו הזמן מה הסיכונים הכרוכים בהסכמה, אילו השלכות שליליות עשויות לקרות, בין אם האדם או הארגון מתחייבים באחריות פיננסית ואחרת להתמודד עם סיכונים אלה ובין אם לאו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Stinchcombe, Arthur L., and Laura Beth Nielsen. 2009|שם=Consent to sex: The liberal paradigm reformulated|כתב עת=. Journal of Political Philosophy 17 (1) (03): 66-89.}}}}
 
===== הסכמה רפלקטיבית =====
שורה 59 ⟵ 57:
 
===== הסכמה נורמטיבית =====
הסכמה תקנית, הסכמה שניתנת לפי כללים לא רשמיים, מתוך מחשבה מה פסול ומה לא. אדם שנותן הסכמה נורמטיבית לאדם אחר, לגבי גורם שלישי, כל זאת רק אם סירובו של נותן ההסכמה יהיה פסול ומוטעה. במידה והסירוב לתת הסכמה מוצדק ולא פוגע בגורם השלישי, ההסכמה תהיה מבוטלת{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Edmundson, William A. 2011|שם=Consent and its cousins|כתב עת=. Ethics 121 (2): 335-53.}}}}. על מנת שהסכמתו של אדם תיחשב כאמתית ואותנטית, צריך להעריך את התהליך שבאמצעותו הפרט קיבל את החלטתו. לכן אין להניח שההסכמה הינההיא עובדה, יש להוכיח אותה ולהראות אותה, והיא חייבת לעמוד בפני מימוש ההצדקה גם אם הנושא שבו מדובר נחשב פרטי. יתרה מכך, כאשר מסתכלים על הנושא של הסכמה שלא ניתנה, נראה כי ההסכמה מוגדרת כיכולת להגן על האינטרסים של האדם מפני משקלם של המנהג והמסורת, וגם על הרצון הנשגב.
 
אך גם כיום, בעוד סוגיית הנישואין בכפייה גורמת לפחד הציבור, החוק הצרפתי - אשר מכיר בראשוניותה של ארץ מוצאו של אדם על פני ארצו - ממשיך למנוע מנשים שאינן אזרחיות את האמצעים לעזיבת נישואין שנכפו עליהן. לדוגמה, אישה מוסלמית שאינה אזרחית המתגוררת בצרפת עשויה להינשא על ידי שליח ממדינת מוצאה, או שנשים בעלות אזרחות כפולה עשויות להינשא בניגוד לרצונן על פי החוקים של המדינה בה הן נולדו כאשר הן חוזרות לאותה מדינה. באף אחד מהמקרים האלה לא יכולות הנשים לבקש את ביטול הנישואין על ידי המדינה הצרפתית.
שורה 74 ⟵ 72:
 
ג) כל מוסד או פרקטיקה לפיה:
 
* (i) אישה, ללא הזכות לסרב, מובטחת או נמסרת לנישואים עבור תשלום בכסף או תמורה אחרת להוריה, אפוטרופוס, משפחה או כל אדם אחר או קבוצה; או
* (ii) לבעלה של האישה, למשפחתו או השבט שלו, יש את הזכות להעביר אותה לאדם אחר עבור תמורה או תנאי אחר; או
* (iii) אישה, במות בעלה, עלולה להיות מורשת על ידי אדם אחר.
 
 
=== אמנת איסטנבול ===
שורה 113 ⟵ 109:
ישנו ארגון עולמי בודד שמטרתו הבלעדית היא מלחמה בנישואי כפייה עם קטינות, הקרוי "בנות הן לא כלות" (Girls Not Brides (GNB))). הארגון הוקם בשנת 2011 והוא פועל בלמעלה מ-50 מדינות שמחויבות לסיום הנישואים בכפייה, ובשיתוף פעולה עם יותר מ-300 ארגונים לא ממשלתיים ברחבי העולם. GNB פועלים במישור החברתי בעיקר, ומפעילים רשת פעילים שמעלים את המודעות לתופעה על ידי הפגנות ופעילות קהילתית ברחבי העולם. ישנם גם ארגונים רבים לזכויות הילד וארגונים נוספים לזכויות אדם שהגנה על זכויות הילד היא בראש מעייניהם. ארגונים כמו "להציל את הילד" (Save the Children), Humanium: Help the Children ונוספים הם חלק מהמאמץ הגלוי (העלאת מודעות, תמיכה בנפגעי נישואין בכפייה ועוד) והסמוי (הפעלת לוביסטים לשינוי בחקיקה, הפעלת לחץ מתוך המערכת הממשלתית לאכיפת הבעיה ועוד).
== נישואים בכפייה בעיני הדתות השמיות ==
 
===== ב[[יהדות]] =====
בתלמוד הבבלי במספר מקומות נקבע כי לא ניתן 'לקדש' קרי ליצור את אחת הפעולות המרכזיות העומדות בתהליך הנישואין היהודי 'שלא מדעתה של האישה' (קידושין ב:). ברם הפרשנים מכירים בעובדה כי קביעה זו שלא ניתן לקדש אישה שלא מדעתה אינה עולה בהכרח מפשטי הכתובים (מאירי בית הבחירה קידושין ב.) שכן לשון הכתוב הוא 'כי יקח איש אישה' קיחה שאינה בהכרח רצונית, מתוך הסיפורים במקרא נראה כי קיימת אופציה משפטית 'לקיחה', אך בפועל אין כופים על אישה את הקיחה ויעיד על כך אליעזר עבד אברהם האומר לאדונו כי 'אולי לא תאבה האישה ללכת' (בראשית כד:ה). להלכה התקבלה דעתו של חכם [[מר בר רב אשי]] כי לא ניתן לקדש אישה בעל כורחה וכך נפסק בשולחן ערוך: {{ציטוטון|אין האשה מקודשת אלא לרצונה. והמקדש אשה בעל כרחה, אינה מקודשת.}} (שו"ע אה"ע מב סעיף א)
 
===== בדת ה[[אסלאם]] =====