הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת המקובלים שער השמים"

←‏תולדות הישיבה: הוספת מידע
(←‏תולדות הישיבה: הוספת מידע)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
==תולדות הישיבה==
הישיבה נוסדה בשנת [[תרס"ו]] ([[1906]]) על ידי הרב [[אשר צבי כהנא שפירא]]{{הערה|סבו של [[הרב הראשי לישראל]] וראש [[ישיבת מרכז הרב]], הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא. היה מקובל גדול ומחבר הספר "התורה והמצוה" ושם בהתחלה מובאים תולדותיו ובין השאר כתוב על היותו ממייסדי הישיבה וראשיה הראשונים.}} שעזב בגלל מחלוקת מסוימת, הרב [[מנחם מנכין היילפרין]], הרב [[חיים יהודה לייב אוירבך]], והרבהרב [[שמעון צבי הורוביץ]], אנשי [[היישוב "הישן]]. לצדם עמד בראשות הישיבה משלב מסוים גם הרב [[אהרן שלמה מהריל]].{{הערה|ארבעת האחרונים חתומים כראשי הישיבה על מכתב ברכה ל[[הרב קוק|רב קוק]] לקראת חזרתו לארץ בסוף תרע"ט ובואו לירושלים.}} בתחילה שכנה הישיבה ב[[ירושלים העתיקה]] וניזוקה קשות ב[[רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)]]. לאחר נפילת הרובע היהודי ב[[מלחמת השחרור]] הציתו הירדנים את הישיבה על תכולתה, בניגוד לחוק הבינלאומי. לאחר קום המדינה נדדה הישיבה לשכונות [[קטמון]] ו[[שכונת בית ישראל|בית ישראל]] ולבסוף קבעה את משכנה בבית הכנסת "אהל אברהם" ברחוב רשב"ם. בשנת [[1992]] תרם איש העסקים [[רובי שראן]] סכום כסף נכבד לקניית בניין ברחוב רש"י בשכונת מקור ברוך בירושלים, עבור הישיבה.
 
כשהגיע הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] לירושלים העניקו לו ראשיה באופן סמלי תפקיד "כהונת ראש" בה{{הערה|"וככהן בבית ה' יהי' לנו רבנו משפיע אור תורה וקדושה בישראל, ובישיבתנו שער השמים... אשר רבנו מכהן כהונת ראש בהיכלה" (אגרת ראשי הישיבה אל הראי"ה קוק, מובאת באגרות לראי"ה, ירושלים תש"נ, קג; שמחה רז, מלאכים כבני אדם, עמ' 57)}}. לאחר פטירת הרב אוירבך בשנת [[1954]] עמדו בראשה הרב [[אפרים שמואל לרנר]], הרב [[אהרן סלוטקין]] ורבי [[יחיאל פישל אייזנבאך]]. כיום מכהנים כראשי ישיבה הרב [[ראובן גרוס]] והרב [[גמליאל רבינוביץ]]{{אנ|Gamliel Rabinowitz}}. לאחר פטירת הרב אוירבך כיהן בנו הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] כנשיא הישיבה אחריו מילא את מקומו בנו הרב [[שמואל אוירבך]]{{מקור}}. בין רבני הישיבה בעבר וכיום: הרב [[משה לוריא]], הרב [[יעקב מאיר שכטר]], הרב [[יצחק משה ארלנגר]] הרב שרגא סמליוס והרב [[מרדכי מנשה זילבר]].
משתמש אלמוני