לק ציפורניים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 77.127.94.227 (שיחה) לעריכה האחרונה של Orielno |
מ הוספת קישור לשנות ה-20 של המאה ה-20 |
||
שורה 7:
צביעת ציפורניים החלה כנראה כבר לפני כ-5,000 שנה בתרבות [[מצרים העתיקה|המצרית]] [[היסטוריה של סין|והסינית]]. הסינים נהגו להכין לכה מתערובת של [[גומי ערבי]], [[חלבון ביצה]], [[ג'לטין]] ו[[דונג דבורים|דונג]]. עוד עשו שימוש בתערובות של עלי כותרת [[ורד]]ים, [[סחלב]]ים ו[[אלום]] (גופרת אשלגן האלומיניום). הותרת תערובת זו על הציפורניים במשך הלילה מותירה אותן צבועות בגוון הנע בין ורוד לאדום. המצרים השתמשו בחומרי צבע כדי לצבוע את ציפורניהם וכן את קצות אצבעותיהם. חומר הצבע בו השתמשו היה בגוון אדמדם-חום והופק מצמח ה[[חינה (צמח)|חינה]]. היום, יש שעדיין עושים שימוש בצמח זה כדי לצבוע ציורים דמויי [[קעקוע|כתובת קעקע]] על העור.
לא ידוע הרבה על התפתחות צביעת הציפורניים מאז אותה תקופה קדומה ועד לתחילת [[המאה ה-19]]. בתחילת המאה ה-19 נפוץ המנהג של צביעת הציפורניים בצבע שמן אדום שהוברק אחר כך בעזרת פיסת עור. הרצון להשיג מראה מבריק של הציפורן הצבועה המשיך ל[[המאה ה-20|מאה ה-20]].
צבען ומצבן של ציפורני האישה היווה שנים ארוכות סימן ל[[מעמד חברתי|מעמדה החברתי]]. כיוון שבנות המעמד הנמוך עסקו בדרך כלל בעבודות גופניות בידיהן, טיפוח ידיים וציפורניים היו בגדר מותרות לנשים אלה. ציפורניים מטופחות היו סימן היכר לנשים מן המעמד הגבוה.
| |||