פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 6,091 בתים, לפני 11 חודשים
אינטרסקסואליות בספורט
* הטלת חובות יידוע מוגברות כלפי המטופל/האינטרסקס עצמו בהתאם למידת בגרותו/ה והבנתו/ה (ביחס לאבחנה ואפשרויות הטיפול ואי הטיפול) וקבלת הסכמתו/ה לניתוח בנוסף להסכמת הוריו/ה מעל גיל 14.
* זכויות והטבות נוספות{{הערה|{{כל-זכות|זכותון אנשים עם התמיינות מינית אחרת (אינטרסקס)}}}}
 
==אינטרסקסואליות בספורט==
{{ערך מורחב|טרנסג'נדריות ואינטרסקסואליות בספורט}}
[[הפרדה מגדרית]] בין [[גברים]] ל[[נשים]] היא הפרקטיקה הנהוגה בעולם ה[[ספורט]]. [[ספורטאים]] [[טרנסג'נדר]]ים ו[[אינטרסקסואל]]ים מאתגרים את [[בינאריה מגדרית|החלוקה הבינארית]] לגברים ולנשים בספורט, ומאלצים את עולם הספורט לבחון מחדש את הנחות היסוד שלו על [[זוויג|מין]] ו[[מגדר]], ולגבש עקרונות העוסקים בשילובם וב[[הדרה חברתית|הדרתם]]. ספורט הוא זירה חברתית ולכן הוא משקף תפיסות [[תרבות]]יות דיכוטומיות לגבי מין ומגדר, לפיהן קיימות רק [[זוויג|שתי קטגוריות ביולוגיות]] שאדם יכול להשתייך אליהן ([[זכר]] או [[נקבה]]) וכי לכל קטגוריה ביולוגית יש את המגדר שלה ([[גבר]] הוא זכר ו[[אישה]] היא נקבה), אולם ספורטאים טרנסג'נדרים ואינטרסקסואלים נמצאים מחוץ לבינאריות המינית והמגדרית ולא ניתן לסווג אותם בקטגוריות אלו, ולכן הם מציבים את אחד האתגרים הגדולים ביותר לספורט המתבסס על עולם מושגים בינארי. הסוגיות הפרקטיות, ה[[פוליטיקה|פוליטיות]], ה[[משפט (דין)|משפטיות]] וה[[פילוסופיה|פילוסופיות]] שעוסקות בשילוב אינטרסקסואלים בספורט זוכות ליותר ויותר הכרה, כאשר סוגיית זכאותם להתחרות, ואם כן תחת אלו תנאים, היא סוגיה מרכזית בשיח ונתונה ב[[מחלוקת]]. ההתנגדות לשילוב אינטרסקסואלים בספורט נשענת בעיקר על ערך ההוגנות, ולפיה שילובם פוגע בעקרון המשחק ההוגן בטענה שיש להם מאפיינים המעניקים להם יתרון לא הוגן מול היריבים שלהם. התמיכה לשילוב אינטרסקסואלים בספורט נשענת בעיקר על ערך [[שוויון הזדמנויות|שוויון ההזדמנויות]] ואי ה[[אפליה]] תוך ביטול הטענה ליתרון לא הוגן.
 
[[קובץ:EwaKlobukowska-sztafeta.JPG|140px|ממוזער|ימין|[[אווה קלובוקווסקה]] - 1964]]
 
מ[[שנות השלושים|שנות השלושים של המאה העשרים]] ועד [[שנות התשעים]], נערכו בדיקות לאימות מין במטרה לתפוס גברים שמתחזים לנשים על מנת לגרוף הישגים בתחרויות לנשים. לאורך תקופה זו, לא נתפסו גברים המתחזים לנשים אלא "נתפסו" נשים אינטרסקסואליות. במקרים רבים, נשים אלו אולצו לעזוב את עולם הספורט, המדליות שלהן נשללו מהן והישגיהן נמחקו מהרשומות. לדוגמה: בשנת 1966, במסגרת אליפות אירופה באתלטיקה שנערכה בבודפשט, האתלטית הפולנייה [[אווה קלובוקווסקה]] עברה בהצלחה את הבדיקה הגינקולוגית לאימות מין בה נמצא כי יש לה איבר מין נקבי. בשנת 1967, ביצעו בה בדיקה לאימות מין בשיטת גופיף בר והיא נכשלה בה, לאחר שהתגלה שיש לה [[פסיפס (גנטיקה)|פסיפס]] (XX/XXY). הרופאים טענו כי יש לה כרומוזום אחד יותר מידי כדי להיות מוגדרת כאישה עבור תחרויות ספורט. עקב הכישלון בבדיקה, שיא העולם שלה בריצת 100 מטר נמחק מהרשומות, כל ההישגים והמדליות שצברה נשללו ממנה, וכן נשללה ממנה לצמיתות הזכות להתחרות בתחרויות בינלאומיות. אף על פי שמדיניות הבדיקות הבטיחה שמירה על סודיות, תוצאות בדיקתה הודלפו והיא הושפלה בציבור. בגיל 21, בלי אישור להתחרות בספורט עלית, הקריירה שלה הגיעה אל סופה והיא נאלצה לפרוש מעולם הספורט. שנה לאחר מכן, דווח כי היא נכנסה להריון וילדה.
[[קובץ:Dutee Chand.jpg|150px|ממוזער|[[דוטי צ'אנד]]]]
בשנת 2011, [[הוועד האולימפי הבינלאומי|הוועד האולימפי]] וה-[[IAAF]] גיבשו מדיניות לשילוב נשים אינטרסקסואליות לפיה ספורטאיות אינטרסקסואליות חייבות להוריד את רמת הטסטוסטרון בגופן לרמות נקביות טיפוסיות על מנת להתחרות, זאת בטענה כי רמות גבוהות של טסטוסטרון בגופן מעניקות להן יתרון לא הוגן על פני המתחרות שלהן. מדיניות זו ספגה ביקורת, ובשנת 2014 עמדה למבחן ב[[בית הדין לבוררות בספורט]] לאחר שהאצנית ההודית [[דוטי צ'אנד]], שנדרשה לעבור הליכים רפואיים כדי להתחרות, סרבה לעשות כן ותבעה את ה-IAAF על מדיניות זו. בית המשפט קבע כי אין הוכחות שמצביעות על קשר בין רמות טסטוסטרון גבוהות בקרב אינטרסקסואליות לבין שיפור ביצועים בספורט וביטל את המדיניות. באפריל 2018, גיבש ה-IAAF מדיניות חדשה בנושא. ביוני 2018, האצנית [[קסטר סמניה]] הגישה תביעה לבית הדין לבוררות בספורט נגד מדיניות זו, ונכון לספטמבר 2018, ההליך טרם הסתיים.
 
==ראו גם==