רבי אלעזר בן עזריה – הבדלי גרסאות

מ
מ (הוספת קטגוריה "אישים שחיו במאה ה-xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה או הפטירה בקטגוריה המתאימה (תג) (דיון))
 
==תורתו==
רבי אלעזר בן עזריה נהג לפסוק הלכה לפי ה[[פשט]] של התורה ועל כך מיוחסת לו האמירה "[[דיברה תורה כלשון בני אדם]]"{{הערה|1={{בבלי|קידושין|יז|ב}}}}. כמו כן מיוחסות לו מספר אמירות ידועות העוסקות ביחס בין ההלכה לבין המוסר האנושי וערך חיי האדם: "סנהדרין ההורגת אחד בשבוע נקראת חבלנית; רבי אלעזר בן עזריה אומר: אחד לשבעים שנה"{{הערה|1={{משנה|מכות|א|י}}}}, "[[פיקוח נפש]] שדוחה את השבת"{{הערה|1={{בבלי|שבת|קלב|א}}}} ואחרות.
 
שלושה דברים היה רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרים{{הערה|שם=בבלי-כג-א|1={{בבלי|ביצה|כג|א}}.}}: הוא התיר ל[[הוצאה מרשות לרשות|הוציא בשבת]] פרה ל[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]] ברצועה שבין קרניה, כיוון שהדבר נחשב ל"[[תכשיט (שבת)|תכשיט]]" (בגד שלה לצרכה) ואינו משאוי (בניגוד לדעת חכמים שהרצועה נחשבת למשאוי), התיר לקרד את הבהמה במשרק עבה, למרות שהדבר עשוי לגרום לה לחבורה והוצאת דם כי הוא סובר כ[[רבי שמעון]] שדבר שאינו מתכוין מותר{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ד|טז}}.}}, והתיר לשחוק את פלפלים בריחיים{{הערה|וכן נפסק ב{{רמב"ם|זמנים|יום טוב|ג|יב}}.}}. ההלכה הראשונה אינה נפסקת להלכה, וכתוב אף כי הושחרו פניו של רבי אלעזר בן עזריה מתעניותיו על שפרת '''שכנו''' יצאה ברצועה ולא מחה בה. אולם שתי ההלכות האחרות נפסקות להלכה.