רמת גן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ הוספת קישור לעבודה עברית
שורה 31:
ההצעה היהודית הראשונה ליישוב העיר נעשתה בסוף [[המאה ה-19]], במכתבו של [[יהושע שטמפפר]] ל[[יואל משה סלומון]], לאחר הכישלון הראשון של ההתיישבות ב[[פתח תקווה]].
 
אספת הייסוד של היזמים להקמת העיר נערכה ב[[י"ד באייר]] [[תרע"ד]] [[1914]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], כאשר קבוצה מתושבי [[אחוזת בית]] בהנהגתו של ד"ר [[יהודה לייב מטמון-כהן]], מייסדה של [[הגימנסיה הרצליה]], החליטו להקים עיר כפרית המבוססת על [[עבודה עברית]] באזור זה. גורמים שונים עיכבו את יישומה של התוכנית עד לסיום [[מלחמת העולם הראשונה]], בין השאר, כיוון, שבמהלך 1917, השטחים עליהם תוכננה להבנות העיר היו בקו החזית בין הכוחות העות'מאניים והבריטים.
 
עם ניצחון הבריטים וסיום המלחמה, חזרה הקבוצה לניסיונות להקים את העיר באמצעות אגודת עיר גנים ובשנת 1921 רכשה חברת "עיר גנים" שטח בן 1800 דונם, באזור שבין הרחובות ארלוזורוב, ז'בוטינסקי ובן-גוריון. הקרקע שנרכשה אחרי 1919 מידי תושבי כפר סלמה הייתה בבעלות: 1000 דונם אדמת "מפרוז" (אדמה מחולקת) ו-800 דונם אדמת "[[מושע]]", (אדמה ששייכת למספר בעלים). הקרקע חולקה למגרשים בני 5 דונם שהוגרלו בין החברים. רמת גן נוסדה אמנם כ[[מושב שיתופי]] אולם תוך זמן קצר התברר כי צורת התיישבות זאת אינה מתאימה לאופיים ושאיפותיהם של ראשוני המקום. בשנת 1923 חל שינוי באופי היישוב ובשמו. בוטל רעיון היישוב השיתופי: היישוב הפך למושב ושמו הוסב לרמת גן{{הערה|{{דואר היום|{{ללא קוד ויקי|בן יצחק}}|רמת גן|1923/10/18|00407}}}}. עם ביטול המבנה הכפרי-שיתופי, הפך היישוב לבעל אופי עירוני: חלק מתושביו עבדו בתל אביב וחלקם עסק בחקלאות ובפרדסנות. במרץ 1926 הוכר היישוב כ[[מועצה מקומית]], וכשנתיים לאחר קום המדינה, בשנת 1950, הוכרה כ[[עיר]] בישראל.