ג'אקומו פוצ'יני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לליברטו |
|||
שורה 36:
לאחר כשלונה היחסי של "אדגר", האופרה השלישית - [[מנון לסקו (אופרה)|מנון לסקו]] - הייתה להצלחה אדירה, ההצלחה המיידית והאותנטית ביותר בכל הקריירה של פוצ'יני. "מנון לסקו" סימנה, בין היתר, את תחילתו של שיתוף הפעולה הפורה עם ה[[ליברית]]נים [[לואיג'י איליקה]] ו[[ג'וזפה ג'אקוזה]]; זה הראשון החליף את מארקו פראגה ואת דומניקו אוליבה בשלב הסופי של חיבור הליברית לאופרה, ואילו השני, ג'אקוזה, היה בתפקיד משני יותר. איליקה וג'אקוזה עתידים לכתוב את הליבריות לשלוש האופרות הבאות של פוצ'יני, שהיו אף למוכרות ביותר מבין יצירותיו: [[לה בוהם]], [[טוסקה]], ו[[מאדאם באטרפליי]].
* '''לה בוהם''' - ניתן לומר כי כאן הגיעה האופרה של פוצ'יני לראשונה לבשלות ולשלמות. "לה בוהם", הכתובה בארבע '''תמונות''' (ולא [[מערכה (תיאטרון)|מערכות]], כנהוג), מבוססת על הרומן בחלקים מאת [[אנרי מירז'ה]] "Scènes de la vie de Bohème" (סצֵנות מחיי הבוהמה). היא כתובה בסגנון לירי וענוג, ומפגינה את יכולותיו הקומפוזיטוריות של פוצ'יני בשימוש ב[[לייטמוטיב]]ים לצורך עיצוב סיטואציות ודמויות, ומעל לכל, את כישוריו כ[[תזמור|מתזמר]]. בתחילה ראה אותה קהל המאזינים כנועזת מדי, כתוצאה מנטייתו המוצהרת של פוצ'יני שלא לפגר אחר ה[[אוונגארד]], אך תוך זמן לא רב למדו המאזינים להעריך את הייחוד ואת היופי שבה.{{הערה|גולוויי ומאן, שם}}
* האופרה ממזגת את המרכיבים הקומיים והטרגיים של חיי העוני של גיבורי האופרה. חייו של פוצ'יני עצמו כאיש צעיר במילנו שימשו כמקור השראה [[ליברטו]]. במשך שנות לימודיו בשנים שלפני כתיבת מאנון לסקו הוא חי בעוני דומה לזה של הגיבורים הבוהמיינים, ולעיתים סבל מחוסר במזון, ביגוד ויכולת לשלם [[שכר דירה]]. לעיתים נאלץ למשכן את חפציו כדי לכסות את הוצאותיו היומיומיות. .כותב הביוגרפיה שלו <sup>[[Giacomo Puccini#cite note-Dry-3|[2]]]</sup> Eugenio Checchi, operaמצטט קטע מיומנו של פוצ'יני בו הוא מתאר מצב שהיה עליו להתחלק עם ארבעה אנשים בדג מלוח אחד. .<sup>[[Giacomo Puccini#cite note-Dry-3|[2]]][[Giacomo Puccini#cite note-Nuova Antologia-18|[16]]]</sup>
* '''טוסקה''' - אופרה משנת [[1900]]. עלילתה העקובה מדם מבוססת על המחזה נושא אותו השם מאת [[ויקטוריין סארדו]]. החלקים הדרמטיים ביצירה מלאי עצמה וכתובים בסגנון המבשר את הולדת ה[[אקספרסיוניזם]], על פי אחדים מן המבקרים. חלק מן המבקרים השוו בין המוזיקה של טוסקה למוטיבים של ואגנר, ולעומתם אחרים ראו במוזיקה יחוד שאין דומה לו.
* '''מאדאם באטרפליי''' - האופרה האקזוטית הראשונה של פוצ'יני. יצירה זו, שעלילתה מתרחשת ב[[יפן]], מבוססת על מחזה מאת דיוויד בלאסקו. פוצ'יני לקח על עצמו לראשונה את האתגר שבכתיבת מוזיקה מתרבות אחרת. פוצ'יני עתיד להימשך ל"אקזוטיזם" זה וימשיך לחבר אופרות שעלילותיהן מתרחשות במקומות מרוחקים ("טורנדוט", "הנערה מן המערב" ). הבכורה של האופרה בוצעה בלה-סקאלה ב 1904 והיא נכשלה לחלוטין. הקהל התייחס אליה ממש באיבה. פוצ'יני חזר וכתב גרסה חדשה שבוצעה בכמה מבירות העולם. ב 1907 כתב את הגרסה החמישית האחרונה <sup>[[Giacomo Puccini#cite note-28|[26]]]</sup> של ה[[פרטיטורה]], והיא זאת שנשארה ברפרטואר האופראי המקובל עד ימינו.
| |||