נידה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 134:
 
===גזירת שיהוי עד עשיית הפסק טהרה===
נחלקו הראשוניםה[[ראשונים]], על פי התלמוד, בדינה של [[פולטת שכבת זרע|אישה שפלטה שכבת זרע]] בשלשת הימים הראשונים (= 72 שעות) שאחרי קיום יחסי אישות, האם יום הפליטה עולה למניין שבעה נקיים או לא. ה[[ראב"ד]] פסק כי אינה סותרת ספירתה, ואילו [[סמ"ג]] ו[[רא"ש]] פסקו כי היאהפולטת שכבת-זרע סותרת את השבעה נקיים, וכן נפסק להלכה.
 
לדוגמא, אשה שקיימה יחסי אישות במוצאי שבת, ונטמאה בראיית דם בבוקרו של יום ראשון, אפילו אם הפסיקה לדמם ביום שלישי, יכולה לפסוק בטהרה רק בסוף יום רביעי לפני השקיעה, ויום חמישי יהיה היום הראשון לימי ספירת ה'שבעה נקיים'. כך פסק ה[[שולחן ערוך]].
ה[[רמ"א]] החמיר כי אין לעשות הפסק טהרה ארבעה ימים (=96 שעות) לאחר קיום יחסי אישות (ובדוגמה דלעיל, תוכל האישה לפסוק בטהרה רק בסוף יום חמישי, ולהתחיל שבעה נקיים ביום שישי). בנוסף, החמיר הרמ"א שגם אישה שלא קיימה יחסי אישות תמתין ימים אלה, ולא תוכל לעשות הפסק טהרה.
{{ש}}נוסף על כל זאת, לדעת השו"ע, גם אישה שקיימה יחסי אישות יכולה לשטוף ולנקות היטב את עצמה מבפנים, וכך לעשות 'הפסק טהרה' בלא המתנת שלושה ימים, ואילו לדעת הרמ"א אסור לעשות כן, וכל אישה ממתינה חמישה ימים, ויכולה לעשות הפסק טהרה בסוף יום החמישי לפני שקיעה, ולהתחיל לספור שבעה נקיים ביום השישי.
קהילות האשכנזים וכן חלק מקהילות הספרדים ועדות המזרח{{הערה|[[בן איש חי]] (פרשת צו אות ז) [[בן ציון אבא שאול|אור לציון]] (ח"א, יו"ד סימן ו)}}, נוהגים כרמ"א. חלק מקהילות תימן{{הערה|שערי טהרה למהרי"צ, סימן א ס"ד}} וחלק מקהילות הספרדים{{הערה|טהרת הבית, סי' יג}} נוהגים כשולחן ערוך.