כלודוויג, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט – הבדלי גרסאות

בשנת [[1841]] מת אביו [[פרנץ יוזף, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט]], וכלודוויג היה אמור לרשת את תאריו, מאחר שאחיו הגדול [[ויקטור הראשון, דוכס ראטיבור]] ויתר על זכויותיו בתמורה לתואר "דוכס ראטיבור", אולם כלודוויג ויתר על זכותו לטובת אחיו [[פיליפ ארנסט, נסיך הוהנלוהה-שילינגספירסט]], בתנאי שיירש אותו לאחר מותו. בשנת [[1845]] מת אחיו פיליפ ארנסט, וכלודוויג ירש את תאריו, ובשנת [[1846]] אף ירש את מושבו בבית העליון של הפרלמנט ה[[ממלכת בוואריה|בווארי]], אולם בעקבות כך נאלץ להתפטר מן השירות הציבורי הפרוסי. בזמן [[אביב העמים|מהפכת 1848]] תמך כלודוויג בליברלים שביקשו לאחד את גרמניה תחת משטר דמוקרטי. לאחר [[מלחמת פרוסיה-אוסטריה]] משנת [[1866]] פעל כלודוויג בפרלמנט הבווארי למען התקרבות לפרוסיה על חשבון אוסטריה, דבר שהבטיח לו תפקיד בכיר תחת מלך בוואריה החלש [[לודוויג השני, מלך בוואריה|לודוויג השני]]. כלודוויג מונה ראש ממשלת בוואריה ושר החוץ וזמןובזמן כהונתו פעל רבות לאיחוד בין מדינות דרום גרמניה [[הקונפדרציה הצפון-גרמנית|לקונפדרציה הצפון גרמנית]], ופיתח את צבא מדינות הדרום לפי המודל הפרוסי. כמו כן נאבק כלודוויג ב[[אפיפיור]] [[פיוס התשיעי]] שביקש להפריד בין צפון גרמניה הפרוטסטנטי לדרום הקתולי ברובו. בעקבות תבוסה בפרלמנט על רקע קבלת חוק המצדד בחינוך קתולי בבתי הספר התפטר כלודוויג מראשות הממשלה הבווארית במרץ [[1870]].