ישיבת חברון כנסת ישראל – הבדלי גרסאות

נוסח תפילת ימים נוראים של חברון הוא נוסח מרכזי בציבור הליטאי {{הערה |{{https://www.youtube.com/watch?v=o33Fl4OqlWI&list=PLLd9KZot0shpkpGQXGj-y-XJfirlYHHK7}}, ונוהג בישיבות ובתי כנסת שהוקמו על ידי יוצאי חברון. והתפשט אף לכלל הציבור. מסורת הנוסח היא מהרב [[שלום שבדרון]] [[שליח ציבור|שהתפלל לפני העמוד]] ב[[תפילת מוסף]] של [[ראש השנה]]. בשנותיו הראשונות הוא נצמד לנוסח הוותיק של הרב [[שלמה צימבליסט]] (ראש [[ישיבת תפארת צבי]]), הרב [[צבי קופשיץ]], הרב אליהו פרוש והרב חיים מנחם מנדלסון, נוסח מונוטוני שמקורו מ[[ישיבת טלז]]. עם השנים החל הרב שבדרון לפתח את נוסח התפילה, עם ניגונים וסלסולים משלו. ושילוב קטעי נגינה לחלקים מהתפילה. את שיריו שאב ממקורות שונים, חלקם מהמסורת המשפחתית החסידית, חלקם משכניו כמו ר' הלל ליכטנשטיין (כגון 'ארשת שפתינו', ניגון חסידי שהותאם לתפילה הליטאית), ר' אליהו פרוש החזן ב[[שערי חסד]] שנוסחאותיו וניגוניו התבססו בחלקם על הרב [[זלמן סנדר כהנא שפירא]] (כמו 'ובשופר גדול יתקע' ו'מה נאמר לפניך'), וחלקם מהחזן ר' הירשל גולדשטיין ('כי הנה כחומר', 'ויאתיו') ועוד{{הערה|קול חוצב, תולדות הרב שלום שבדרון.}}. כיום החזן בישיבה ב[[ימים נוראים]] הוא הרב ירחמיאל טוקר{{הערה|{{כיכר השבת|כיכר השבת|כך הגאון רבי ירחמיאל טוקר מרגש את תלמידי 'חברון' • צפו|289499|2 בספטמבר 2018}}}}.