חופש ההתאגדות – הבדלי גרסאות

'''חופש ההתארגנות''' או '''חופש ההתאגדות''' הוא אחת מ[[זכויות האדם#סוגי זכויות|הזכויות האזרחיות]]. חופש ההתארגנות מבטא את הזכות של כל אדם להקים [[ארגון]] או להצטרף לארגון קיים ולפעול במסגרתו, כדי להשיג מטרות משותפות-: אישיות, תרבותיות[[תרבות]]יות, דתיות[[דת]]יות, [[כלכלה|כלכליות]], חברתיות או פוליטיות. סוגי ההתאגדות יכולים להיות על בסיס פוליטי, מקצועי, דתי, או תחביב. התאגדות יכולה להיות במטרה חברתית בלבד או במטרה להשפיע על החיים הציבוריים.

בישראל קיימות כמה הוראות חוק הבאות להבטיח את זכות העובדים להתאגד. לדוגמה: סעיפים 4-3 לחוק הסכמים קיבוציים, המגדירים מהו ארגון עובדים יציג. המחוקק הישראלי אף העניק לעובד הגנה מפני פיטורים עקב השתתפותו בשביתה. סעיף 19 לחוק הסכמים קיבוציים קובע, כי "...השתתפות בשביתה לא יראו כהפרת חובה אישית". בפסק דין הורן את ליבוביץ', נקבע כי פיטור עובדים בגין השתתפותם בשביתה שננקטה במסגרת מאבקם להתאגד הינההיא פגיעה בזכות חוקתית.