ערבים נוצרים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←בעת העתיקה: מה יהיה עם סעודיה? |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←לאחר כיבושי האסלאם: הערך הזה מזעזע |
||
שורה 40:
=== לאחר כיבושי האסלאם ===
לאחר נפילת חלקים גדולים של האימפריה הביזנטית לצבאות ערב, אוכלוסייה נוצרית גדולה עברה לשליטה ערבית מוסלמית. מבחינה היסטורית, מספר כתות נוצריות נרדפו תחת שלטון הביזנטים, משום שנחשבו לכופרים. עם הרחבת כיבושיהם באסיה, באפריקה ובדרום אירופה, הציעו המוסלמים שלוש אפשרויות לאויביהם: להתאסלם, לשלם מס בכל שנה, או להילחם עד מוות. מי שסירב להילחם וסירב להמיר את דתו נחשב כמי שהסכים לשלם מס גולגולת{{הערה|Sabet, Amr (2006), ''The American Journal of Islamic Social Sciences'' 24:4, Oxford; page 99–100}}{{הערה|Khadduri, Majid (2010). ''War and Peace in the Law of Islam'', Johns Hopkins University Press; pages 162–224; {{ISBN|978-1-58477-695-6}}}}. מוסכם בפי רוב כי לאחר ההתפשטות המהירה של האסלאם מהמאה השביעית ואילך, נוצרים רבים בחרו שלא להתאסלם. מלומדים רבים ואנשי רוח
תחת שלטון מוסלמי, הנוצרים היו מוגנים והתחילו ליהנות מחופש דת רב יותר מאשר תחת השלטון הביזנטי (מזרחי נוצרי אורתודוקסי), ואולם פעמים רבות היו מושא לרדיפה בכפוף לג'יזיה - מס מפלה לאוכלוסיות שאינן מוסלמיות על פי החוק האיסלמי. כ"[[עם הספר]]", הנוצרים באזור זכו לזכויות מסוימות על פי החוק האסלאמי ([[שריעה]]) - לקיים את דתם (כולל שימוש בחוק נוצרי לפסיקה), ואולם זכויות אלה הותנו בצורה מחמירה בתשלום המסים. המס לא הוטל על עבדים, נשים, ילדים, נזירים, זקנים, חולים, או עניים{{הערה|Shahid Alam, Articulating Group Differences: A Variety of Autocentrisms, Journal of Science and Society, 2003}}{{הערה|Seed, Patricia. ''Ceremonies of Possession in Europe's Conquest of the New World, 1492-1640'', Cambridge University Press, 27 October 1995, pp. 79-80.}}{{הערה|Ali, Abdullah Yusuf (1991). The Holy Quran. Medina: King Fahd Holy Qur-an Printing Complex.}}. בתמורה, אזרחים לא-מוסלמים הורשו לקיים אמונתם, קיבלו אוטונומיה קהילתית מסוימת, זכו בהגנה של המדינה המוסלמית כנגד תוקפנות מחוץ, קיבלו פטור משירות צבאי ומ"[[זכאה]]", צורה של מס שהוא חובה על אזרחים מוסלמים{{הערה|שם=Esposito|[[John Esposito|John Louis Esposito]], ''Islam the Straight Path'', Oxford University Press, 15 January 1998, p. 34.}}{{הערה|Lewis (1984), pp. 10, 20}}{{הערה|Ali, Abdullah Yusuf (1991). The Holy Quran. Medina: King Fahd Holy Qur-an Printing Complex, pg. 507}}.
| |||