הסירחון הגדול – הבדלי גרסאות

בתחילת [[המאה ה-19]] הייתה ללונדון מערכת ביוב שכָללה בעיקר שימוש ב[[נחל]]ים שכוסו ושפיכת שפכי העיר ל[[נהר התמזה|תמזה]]. באותה עת החל השימוש במערכות אינסטלציה [[מודרניזציה|מודרניות]] בבתים, והומצאו ה[[שירותים]] המודרניים הכוללים שטיפת האסלה ב[[מים]]. שימוש בשירותים מסוג זה הגביר מאוד את כמות השפכים שייצרה העיר. בעוד שבעבר השתמשו תושבי העיר ב[[סיר לילה|סירי לילה]], כעת נהגו לשטוף את השפכים בכמויות מים אשר הכפילו ושילשו בזמן קצר את כמויות הביוב של העיר. בנוסף, תיעוש העיר הביא לשפכים רבים מבתי מטבחיים ומפעליםוממפעלים בעיר.

ביוב זה נשפך בסופו של דבר אל נהר התמזה אשר שימש כמקור מי השתייה של חלק מתושבי העיר. [[זיהום מים|מים מזוהמים]] אלה הביאו להתפשטות [[מגפה|מגיפות]] [[כולרה]]. (עד אותה עת חשבו שהמחלה נגרמת מ"אוויר רע"), - רקורק לאחר התפשטות מגפה באזור ה[[סוהו (לונדון)|סוהו]] בשנת [[1854]], גילה [[דוקטור]] [[ג'ון סנואו (רופא)|ג'ון סנואו]] כי המחלה מקורה במים מזוהמים.