הבדלים בין גרסאות בדף "דורון הרצוג"

נוספו 812 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
תיקוני נוסח וקישורים
מ (נוסח של 'קורות חייו')
מ (תיקוני נוסח וקישורים)
בשנים 79' – 85' הועסק מטעם [[הסוכנות היהודית]], ובמסגרתה הוביל את תכנית 'הנוער החלוץ', וכן יזם והגה את 'תוכניות שבת' לקבוצות מחו"ל המגיעות לביקור בארץ. בשלוש השנים הבאות (85'-87'), הרצוג פעל כשליח מטעם [[בני עקיבא העולמית]], בקהילה היהודית של [[מלבורן|מלברון]] ב[[אוסטרליה]]. בשנים 88' – 96' עבד ב[[אגודת אכסניית הנוער בישראל|אגודת אכסניית הנוער (אנ"א)]] במחלקת ההדרכה.
 
בשנת 96' הקים את '''חברת אפיק אחר'''. במסגרת החברה הפיק אירועים רבים כדוגמת פסטיבל הלחם ב[[מוזיאון ישראל]], 'אור בהיכל' – הצגות ופעילויות לחנוכה ב[[היכל שלמה]] בירושלים יחד עם [[תיאטרון תאיר]], ועוד. בנוסף, יזם במסגרת החברה הקמה של 'חדרי לימוד חוויתיים' בנושאי תנ"ך, ציונות ומתמטיקה. החדרים מהווים אפיק למידה רב חושי המשלב שימוש בדגמים, אביזרי תחפושות, ושהייה בחלל מעוצב וייחודי בתוך המוסד החינוכי הפורמלי. החדרים הוקמו בשלושה בתי ספר שונים ברחבי הארץ. כמו כן, הקים הרצוג במסגרת פעילות החברה 'מרכזים חוויתיים למורשת קק"ל', באופקים ובבית שמש.
 
משנת 98' חקר הרצוג במסגרת מחלקת המחקר של הקרן למורשת הכותל המערבי.
אף על פי שלא היה חלק מהממסד האקדמי, הוא עסק באופן פרטי ואינטנסיבי במחקר נושאים שונים
בהיסטוריה של ירושלים, והתמקד בעיקר בסוגיות שהרגיש שלא זוכות לסיקור הראוי להן.
 
במהלך חייו הרצוג חקר באופן פרטי ואינטנסיבי נושאים שונים בהיסטוריה של ירושלים, והתמקד בעיקר בסוגיות שהרגיש שלא זוכות לסיקור הראוי להן.
== בית הקברות סמבוסקי ==
פיתוח מחקר ושיקום [[בית הקברות סמבוסקי]] – החל משנת 1979 עוד בהיותו בן בגיל 22 ,בעודו מסייר במורדות [[הר ציון]], פגש הרצוג את ההזנחה הרבה השוררת בבית העלמין היהודי העתיק [[בית הקברות סמבוסקי|סמבוסקי]] באותה שנה ניסח הרצוג מכתב לשר הדתות בו תיאר את ההזנחה והעזובה השוררת בבית העלמין סמבוסקי העתיק, השוכן במורדות הר ציון. מאז, פעל במאמץ מתמשך מול הרשויות במשך 30 שנה עד לתחילת עבודות השיקום, בסמוך לפטירתו. דורון 'גילה עפר' מבין עיני הנפטרים בקיום מחקר ייחודי שבמסגרתו פענח פנקס רשימות הנפטרים בקולמוס חצי ספרדי, ניתח מפות עתיקות ותצלומי אוויר, תיעד מצבות שהושחתו בשטח, עד שהצליח לזהות 1631 נפטרים ולסייע בזיהוי מדויק של מאות ממקומות קבורתם. הרצוג הדריך סיורים במקום ופעל להעלאת המודעות אודות המצב בשטח. לאחר מותו פורסם מחקרו המקיף שהיווה פריצת דרך בחקר בית העלמין. (אדם פרטי ללא משאבים ייחודים שפעל ליצירת שינוי בתחומים שונים). הרצוג הדריך מורשת קרב ופיתח את הידע בתחום – בסן סימון, המושבה היוונית, שכונת בקעה. חקר את קורות שכונת מקור חיים במלחמת העצמאות אשר לא זכתה לסיקור מקיף ורחב עד כה. השכונה התמודדה עם 'מצור בתוך המצור' שהוטל על ירושלים במלחמה, ותושביה ומגינה נאבקו בגבורה להחזקת השכונה במלחמה. הרצוג יחד עם דודיק כתר, יליד השכונה בעת המלחמה, חקרו ותיעדו את הנעשה בשכונה ואף קיימו כנס של הלוחמים בשכונה בשנת 1995 . פעלו להקמת מצבה לזכר הנופלים בשכונה ולהנצחת זכרם ומעשיהם
הראויים להוקרה. הרצוג חקר במסגרת מחלקת המחקר של הקרן למורשת הכותל המערבי, והידע ויכולת הלמידה שלו היו מפורסמים ברבים עד שכונה האנציקלופדיה המהלכת. ידיעותיו שרכש באופן אוטודידקטי ומחוץ למוסדות האקדמיים הובילו אותו לניתוח המקורות הראשוניים באופן בלתי אמצעי ולעיתים לחדש זווית שונה מהמקובל. ידע רב תחומי רחב ומעמיק. אסף פרטי יודאיקה של פריטים הקשורים לכותל המערבית ובהם גלויות ותצלומים נדירים. ( עיצוב חדרים בקק"ל. )
 
== [[בית הקברות סמבוסקי ]]==
==הגותו ויצירתו==
[[קובץ:תמונה כללית של בית הקברות סמבוסקי בירושלים, שנת 1855.jpg|ממוזער|בית הקברות סמבוסקי משנת 1855 בה ניתן להבחין במצבות הפזורות במורדות הר ציון]]
פיתוח מחקר ושיקום [[בית הקברות סמבוסקי]] – החל משנת 1979 עוד בהיותו בן בגיל 22 ,בעודו מסייר במורדות [[הר ציון]], פגש הרצוג את ההזנחה הרבה השוררת בבית העלמין היהודי העתיק [[בית הקברות סמבוסקי|סמבוסקי]]. באותה שנה ניסח הרצוג מכתב לשר הדתות בו תיאר את ההזנחה והעזובה השוררת בבית העלמין סמבוסקי העתיק, השוכן במורדות הר ציון. מאז, פעל במאמץ מתמשך מול הרשויות במשך 30 שנה עד לתחילת עבודות השיקום, בסמוך לפטירתו. דורוןהרצוג 'גילה עפר' מבין עיני הנפטרים בקיום מחקר ייחודי שבמסגרתו פענח פנקס רשימות הנפטרים בקולמוסשנכתבו בפנקס בכתב [[סוליטריאו|חצי קולמוס]] ספרדי, ניתח מפות עתיקות ותצלומי אוויר, תיעד מצבות שהושחתו בשטח, עד שהצליח לזהות 1631 נפטרים ולסייע בזיהוי מדויק של מאות ממקומות קבורתם. הרצוג הדריך סיורים במקום ופעל להעלאת המודעות אודות המצב בשטח. לאחר מותו פורסם מחקרו המקיף שהיווה פריצת דרך בחקר בית העלמין. (אדם פרטי ללא משאבים ייחודים שפעל ליצירת שינוי בתחומים שונים). הרצוג הדריך מורשת קרב ופיתח את הידע בתחום – בסן סימוןכאמור, המושבה היוונית, שכונת בקעה. חקר את קורות שכונת מקור חיים במלחמת העצמאות אשר לא זכתה לסיקור מקיף ורחב עד כה. השכונה התמודדה עם 'מצור בתוך המצור' שהוטל על ירושלים במלחמה, ותושביה ומגינה נאבקו בגבורה להחזקת השכונה במלחמה. הרצוג יחדהוביל עםלכל דודיקזאת כתר,כאדם ילידפרטי השכונהללא בעת המלחמה, חקרו ותיעדו את הנעשה בשכונה ואף קיימו כנס של הלוחמים בשכונה בשנת 1995משאבים ייחודיים. פעלו להקמת מצבה לזכר הנופלים בשכונה ולהנצחת זכרם ומעשיהם
 
==הגותו ויצירתוומחקריו==
"במקום שאין איש תהיה איש". (מסכת אבות) זהו משפט שליווה את הרצוג במהלך חייו. הרצוג פעל לשינוי עוול או פגם שראה במציאות באמצעים שהיו ברשותו כאדם פרטי, לרוב באמצעות המחקר והעלאת המודעות הציבורית בנושא. הוא האמין בתרומה של האדם הקטן, כל פעילות יומיומית וקטנה היא יסוד לשינוי. הרצוג חווה את הכיסופים לארץ ישראל וירושלים וראה בהקמת מדינת ישראל כמימוש הכיסופים לארץ. הוא האמין שירושלים כמקום המאחד מבחינה לאומית ורגשית של עם ישראל. הרצוג חי, נשם ודיבר ירושלים ואהב לצטט בהזדמנויות שונות את הפסוק: ִ"א֥ישׁ ֶאת רֵע֖הוּ יְַעזֹ֑רוּ וְּלאִָח֖יו יֹאמ֥ר ֲחָזק"(ישעיהו מא, ו') - הערבות הדדית והאמין באחריות של כל אדם על סביבתו הקרובה לו.
 
דורון הרצוג הדריך במהלך חייו נושאי מורשת קרב ופיתח רבות את הידע בתחום – בסן סימון, המושבה היוונית, שכונת בקעה. נוסף לאלו, נודע בחשיבתו מחקרו על קורות [[מקור חיים (שכונה)|שכונת מקור חיים]] ב[[מלחמת העצמאות]] אשר לא זכתה לסיקור מקיף ורחב עד כה. שכונת מקור חיים התמודדה עם 'מצור בתוך המצור' שהוטל על ירושלים במלחמה, ותושביה ומגינה נאבקו בגבורה להחזקת השכונה במלחמה. הרצוג יחד עם דודיק כתר, יליד השכונה בעת המלחמה, חקרו ותיעדו את הנעשה בשכונה ואף קיימו כנס של הלוחמים בשכונה בשנת 1995. כמו כן הרצוג וכתר פעלו להקמת מצבה לזכר הנופלים בשכונה ולהנצחת זכרם ומעשיהם הראויים להוקרה.
== הוקרה ==
 
הראויים להוקרה. הרצוג חקר במסגרת מחלקת המחקר של הקרן למורשת הכותל המערבי, והידעופרסם מאמרים שונים שאוגדו בספר לאחר פטירתו. הידע הרב תחומי ויכולת הלמידה שלו היו מפורסמים ברבים עד שכונה האנציקלופדיה המהלכת. ידיעותיו שרכש באופן אוטודידקטי ומחוץ למוסדות האקדמיים הובילו אותו לניתוח המקורות הראשוניים באופן בלתי אמצעי ולעיתים לחדש זווית שונה מהמקובל. ידע רב תחומי רחב ומעמיק. אסף פרטי יודאיקה של פריטים הקשורים לכותל המערבית ובהם גלויות ותצלומים נדירים. ( עיצוב חדרים בקק"ל. )
 
הרצוג אסף פרטי [[אמנות יהודית|יודאיקה]] בנושאי ארץ ישראל (כגון [[הקופסה הכחולה|קופסאות כחולות של קק"ל]]), ציונות, ירושלים והכותל המערבי, בהם גלויות ותצלומים נדירים שסייעו לו במחקריו ובהדרכותיו.
 
== הוקרה ==
הוקרה על מפעל חיים כמדריך מצטיין בחברה להגנת הטבע.
 
5

עריכות