קברי צדיקים ביהדות – הבדלי גרסאות

אנשי [[הלכה]] רבים, ואנשי דת רציונליסטים לאורך ההיסטוריה, הביעו התנגדות למוסד זה של עלייה לקברם של צדיקים. היו שחששו מגלישה ל[[עבודה זרה]] או [[דרישה אל המתים]], על ידי הפיכת הצדיק למטרת התפילה, והיו אף שהצביעו על תופעות כאלה שהתרחשו בפועל. היו שראו בכך חלק מאמונות [[מאגיה|מאגיות]] אחרות, שהתורה באופן כללי שוללת לדעתם. אחרים הצביעו על כך שעל פי ההלכה קברים, גם של צדיקים, מטמאים, וראו בכך ביטוי רעיוני לכך שיש להתרחק מן ה[[מת]]ים.

 

 

אמנם, היו שהבינו את "ביקור הקברות" האסור באופן שונה לגמרי, של בדיקה האם הנקבר אינו חי עדיין וכדומה. יצוין כי הרמב"ם מספר, באיגרת שכתב לאחר ביקורו ב[[ארץ ישראל]], שביקר גם במערת המכפלה והתפלל שם{{הערה|מופיע ב[[ספר חרדים]], הלכות תשובה פרק ג' - וב[[אגרות הרמב"ם]], מהדורת שילת עמ' רכ"ה}}.